סוכה – חומר וצורה

שאלה מצוינת, שנוגעת בדיוק בשורש ההגדרה של איסור 'בל תוסיף'.

אכן, כפי שתיארתי בספר "שתי עגלות וכדור פורח" על פי שיטת הרשב"א (ביצה ל ע"ב) ורבי אלחנן וסרמן ב'קובץ שיעורים', לאחר תום שבעת ימי החג, המבנה הפיזי נותר אך ה"סוכה" ההלכתית מתפוגגת והופכת לפרגולה בעלמא. משום כך, קדושת העצים פוקעת מאליה לאחר החג, כיוון שהחפץ (ההלכתי) פשוט נעלם מן העולם.

לאור זאת, שאלתך מתבקשת: אם ביום השמיני זו כבר אינה סוכה אלא פרגולה, כיצד אדם שישן בה עובר על 'בל תוסיף'? הרי הוא סתם יושב בפרגולה!

התשובה לכך טמונה במהותו של איסור 'בל תוסיף'. מהות האיסור היא לקחת מעשה או חפץ שאינם מצווה (משום שהתורה לא ציוותה עליהם בנסיבות אלו), ולהמציא שהם מצווה. אם אדם מוסיף מין חמישי לארבעת המינים, המין החמישי הזה אינו חפצא של מצווה. הוא המציא שזו מצווה, וברגע שהוא ממציא זאת ומתייחס אליו ככזה – הוא עובר על 'בל תוסיף'. באותו אופן, כאשר אדם יושב בסוכה ביום השמיני הוא מוסיף עוד יום לחג הסוכות שנאמר בו רק שבעת ימים. המבנה הוא אכן רק "פרגולה" ביום השמיני, אבל ברגע שהאדם מחליט להתייחס אליו כאל סוכה ולהמציא בו מצווה חדשה ביום השמיני – הוא עובר על האיסור.

זו בדיוק הסיבה שבגללה ההלכה (אליבא דרבא בגמרא) קובעת שכדי לעבור על 'בל תוסיף' שלא בזמנו של החג, האדם חייב שתהיה לו כוונה. אם אדם סתם יושב בסוכה ביום השמיני או כשייורד גשם, הוא ודאי אינו עובר על 'בל תוסיף'. מתי הוא עובר על האיסור? רק כאשר הוא מתכוון לצאת ידי חובה או להוסיף מצווה.