התמודדות עם ספקן

שו”תקטגוריה: אמונההתמודדות עם ספקן
מיכאל שאל לפני 4 שבועות

שלום הרב,
רציתי לשאול האם יש טיעון טוב לטעון כנגד מישהו ספקן? פרט לטענה שגם לשיטתו אין עדיפות לגישתו על פני כל גישה אחרת כי היא כורתת את ענפה גם כן.
ויתירה מזאת ניתן להראות בראיה תאולגית, שעד כמה שהספקן מבקש הוכחה זה מראה במידת מה שהוא מניח ברמה תאורתית שניתן לספק הסבר, ואם ככה זה מראה שהוא מניח שובר רגרסיה לשרשרת ההסברים שתצוץ, ולהציג לו שרעיון כמו אוידנציה, במעין עובדה מובנת מאליה יכולה לממש זאת? (ממש כפי שלשיטתו הוא מקבל את הרעיון הספקני שכל דבר זוקק הסבר וכל עוד הוא איננו בעל הסבר נוסף מבחינתו זה לא נכון או שלא ראוי לתת בו אמון, ואם ככה נראה שניתן להבין את מקורו ולתת לשאר האקסיומות מקום זהה בחשיבתו או כמעין lex specialis).
וחוצמזה, שאין לנו במיוחד הרבה ברירה פרט ללסמוך על האינטואציה והסבירות. גם כי מבחינת משקל הטענות כל דיון יעשה בתוכו וגם מבחינה המהותית הדיון מתבצע בתוך סט הנחות מסוים ולא “בוואקום” (כפי שמראה הקוגיטו) ממש כפי שדיון על עצם החשיבה נעשה בכלי החשיבה עצמם.
אז בקיצור האם קיימים טיעונים פרט לטיעוני כריתת ענף או שימוש בהנחה אחרת או אין ברירה?
אני קצת חשבתי על טיעונים מתדולוגים, כמו לחשוב כיצד ראוי לנו לצבור מידע על העולם ואם כך אין סיבה לתת משקל זהה לכל אפשרות פילוסופית אף אם תקינה לוגית אך ללא ביסוס של ממש. אך אני לא בטוח שזה משכנע כי אם מדובר רק במישור מתדולוגי ולא סבירות מהותית.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שבועות

אי אפשר לענות לספקן. מה שאפשר הוא לנסות ולהראות לו שהוא עצמו אינו ספקן, בניגוד למה שנדמה לו. ספקן אמיתי לא מבקש הוכחות לכלום כי הוא סובר אפריורי שאין כאלה. כמובן יכולות להיות הוכחות שמבוססות על הנחות יסוד שבעצמן אינן מוכחות.

מיכאל הגיב לפני 4 שבועות

תודה רבה, אבל אני לא בטוח שהבנתי את הדברים.
מה הכוונה שאפשר להראות לו שאינו ספקן? והוא הרי טוען באוזנינו שכן.
אז האם התכוונת שניתן להראות לו שגם הספקנות זה סוג של אקסיומה, ואם ככה אין מניעה שיאחוז באקסיומה אחרת, ובעקבות כך, להראות לו שהוא בוודאי מאמין באקסיומות אחרות כמו לגבי ההבנה , זיכרון, החושים וכו’?

ולא לגמרי הבנתי את המשפט האחרון, ש*כמובן* יכולות להיות הוכחות שמבוססות על הנחות יסוד שבעצמן אינן מוכחות.
האם לא על נק’ זאת גופא שוררת אחת מן המחלוקות בתאוריה הספקנית, או בכל אופן, לגבי ‘אמינות’ של תחושת אוידנציה עצמית, האם היא ראויה לשמש כבסיס מספיק?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

אדם לא תמיד מפענח את עצמו נכון. יש אדם שמצהיר שהוא אתאיסט וניתן להראות לו שהוא בעצם מאמין סמוי (לא מודע). למשל להצביע על השלכות שהוא מאמץ שמשקפות אמונה. הוא הדין לגבי ספקנות. אדם יכול להכריז על עצמו כספקן, ובכל זאת תוכל למצוא דברים שבהם הוא לא מטיל ספק ולשאול אותו מדוע, ואולי כך הוא יגלה שאינו ספקן. אחת הטענות בכיוון זה היא לומר לו שגם הספקנות היא אקסיומה והשאלה האם הוא לא מטיל בה עצמה ספק (כמו כמובן יכול לומר שכן).
לגבי ההוכחות, הוא אשר אמרתי. אם הספקן מבקש הוכחות הוא מניח שיש מבחינתו טיעון שיהווה הוכחה למרות שהנחותיו לא מוכחות. ואם לא – אז אין מה לעשות איתו.

מיכאל הגיב לפני 3 שבועות

סליחה שלא הגבתי מוקדם יותר. תודה על המענה.
העלת את האופציה בה ספקן יכול שלא להניח את הספקנות כאקסיומה למשל בעזרת הטענה שהוא מטיל ספק גם כלפי הגישה הספקנית. בעקבות כך, הוא יוכל להמשיך להיות קוהרנטי בטענתו שהוא לא מקבל דבר ללא ביסוס.

אבל האם אינך חושב שיש בכך משהו מוזר? אינני מצליח לשים את הנק’. ועדיין יש לי קצת תחושה שיש בכך סתירה מסוימת. נניח סוף סוף עדיין הוא מניח איזשהיא השלכה בעקבות אותו ספק ספיקא אז ההנחה הזאת שספק ספיקא בעל כח מסוים היא בעצמה אקסיומה. למשל, אם באמת הוא היה חסר אקסיומות מוחלט לא היינו מצפים שיטיל בכלל איזשהוא ספק אלא שישתוק.

לפי דבריי פה חשבתי יתירה מזאת, האם בכלל יכול להיות ספקן אמיתי שלא מניח שום אקסיומה? נראה שעצם החשיבה מניחה כבר הרבה אקסיומות שגם ההטלת ספק נעשת בתוך אותה מסגרת. אם הבנתי נכון את טענתך אז במקרה הזה ניתן לומר לו מה לי אקסיומה על A (כמו: זיכרון, חשיבה,חוקי הלוגיקה ושלילה) מה לי אקסיומה על B כמו ראליזם תפיסתי או אינטואיציה.

אבל גם מסקנה זאת לא נראית כלגמרי אינטואטיבית כי נראה שכן יש איזשהוא מנעד של אפשרויות בהטלת ספק, ויהיו דברים שכבר ישמעו כבעלי מובן. למשל, הטלת ספק על השמיעה נשמעת יותר אפשרית מהטלת ספק על הזיכרון של המחשבה הזאת במוחי, אך לפי מה שכתבתי זה בלתי סביר.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

הוא אכן שותק באופן עקרוני. הדיבורים הם סתם כי כך בא לו. אין טעם לפלפל בזה.

מיכאל הגיב לפני 3 שבועות

תודה רבה!
אשמח לדעת האם הבנתי את החלק העיקרי במהלך בצורה נכונה.
ישנם סוג של שאלות כמו brain in a vat (BIV), שמעלות אופציה היפותטית שמסבירה את ההבנות שלנו בצורה קונספירטיבית ולא אינטואיטיבית. למשל שהמח נמצא בתוך מכשיר חשמלי שיוצר גירויים שיסיברו את החוויה שלנו. כך שלמעשה המציאות ‘האמיתית’ זה רק המח שמונח על שולחן הניתוחים.
כמובן שניתן להציע אינספור אופציות מחתרתיות עבור כל הבנה שלנו על העולם בצורה שתהא קוהרנטית ובעלת היתכנות לוגית. כמו השד של דקארט.

אם ככה, להבנתי המענה כאן שטמון במה שהצעת הוא שמכיוון שמבחינתי נכונות ‘נתוני החושים’ זה פשוט אקסיומה ממש כפי שאני סבור שהעיניים פועלות בסדר בסה”כ.
אז אני פשוט יודע שהמציאות החיצונית קיימת וממילא האופציות הללו אינן נכונות. (ז”א אני מסיק שהאופציות הללו לא נכונות מכך שאני מניח שאני פשוט יודע שאני רואה). זה לא כי יש לי לכך טיעון טוב, אלא פשוט כי אני לא צריך לתת לכך הסבר נוסף מעצם הגדרת הדבר כהנחת יסוד שזה לא אומר שזה חסר בסיס.

ככה אני עניתי בידיוק למישהו אז מעניין לי לדעת האם הבנתי נכון.תודה!

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

נראה לי שכן. רק אחדד שאמנם אין לי טיעון שמוכיח את עמדתי אבל עדיין אני חושב שהיא נכונה (ולא רק חי על פיה). האקסיומטיות כאן אינה שרירותיות אלא נכונות שמובנת מאליה.

השאר תגובה