זכות מצוות הפרשת חלה

איך חז"ל ידעו שבעוון נדרים בניו של אדם מתים? או שבעוון חלה נדה והדלקת הנר נשים מתות בלידתן? ומעבר לזה, גם אם אין דרך לדעת, יש פה לכל היותר טעות בהבנת שכר המצוות. הרי כל הסיבה שציינת בשיעור שבגללה אתה חושב שמדובר פה באביזרייהו דע"ז היא שאין סיבה לבחור דווקא בהפרשת חלה על פני מצווה אחרת. אבל אם מישהו חושב שמצוות הפרשת חלה שכרה הוא זיווג הגון זה מהווה סיבה לבחירה דווקא בה.

ועוד ראיתי שבסדר הפרשת חלה באתר הידברות למשל מצוין במפורש במהלך טקס ההפרשה עניין זכות המצווה:
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שבזכות מצווה זו ובזכות הפרשת התרומה יתוקן עוון חוה אם כל חי שסבבה מיתתו לאדם הראשון שהוא עיסתו של עולם ובזכות מצווה זו תבטל המוות מן העולם ותמחה דמעה מעל פנים ותשלח ברכה בביתנו אמן כן יהיה רצון."

לגבי חז"ל, הסברתי בשיעור שלא בהכרח מדובר בטענות עובדה אלא ב"שקר קדוש".
אם מישהו חושב כך, לבריאות. אני רק לא רואה על סמך מה.
אם בהידברות נתלים בזכות המצווה אז זה פחות גרוע. כמובן שיכלו לומר את היהי רצון הזה גם על פדיון פטר חמור.

להזכיר שלרמבם המוזכר מותר לומר תהילים שלא יחלה ולא שיתרפא ממחלה פלונית