טיעון מהראיה האונטולוגית המודאלית של גדל כנגד הפיזיקליזם
בשנת 2013, צמד חוקרים (כריסטוף בנצמולר מאוניברסיטת ברלין החופשית וברונו וולצנלוגל פלאו מהאוניברסיטה הטכנית של וינה) השתמשו במחשב כדי לבחון את תקפותה של הראיה האונטולוגית המודאלית לקיומו של אלוהים שניסח המתמטיקאי והלוגיקן קורט גדל, הראיה מבוססת על ההנחות שאפשרי שאלוהים קיים ואלוהים כולל את כל התכונות החיוביות וקיום הכרחי זוהי תכונה חיובית, מההנחות הללו נובע שאלוהים קיים בעולם אפשרי אחד מתוך הכרח מטאפיזי, כך שהוא קיים בכל עולם אפשרי, המחשב הראה שהטיעון תקף ואם ההנחות נכונות – אלוהים אכן קיים, אך די ברור שלמרות שהתוצאה של המחשב הייתה שאלוהים קיים – עדיין ניתן לערער על הראיה בשתי צורות, צורה אחת היא לערער על אחת ההנחות שלה, למשל – לטעון שזה בלתי אפשרי שאלוהים קיים או שקיום הכרחי אינו תכונה (כמו הביקורת המפורסמת של קאנט על הראיה האונטולוגית הקלאסית שקיום אינו פרדיקט), אך הערעורים הללו הם ערעורים חלשים ובעייתיים, אם האתאיסט רוצה לטעון שקיומו של אלוהים הוא בלתי אפשרי – הוא צריך לנסות להצדיק זאת, ודי קשה למצוא הצדקה לטענה כזו, (אפשר אולי לטעון שמושג הקיום ההכרחי הוא ריק מתוכן, כיון שכל דבר שאפשרי לוגית יכול להתממש במציאות, אך גם זו טענה בעייתית, כיון שדי קשה לטעון שבלתי אפשרי להניח אחרת), גם הטענה שקיום הכרחי אינו תכונה היא טענה חלשה, כיון שההנחה שלאלוהים יש קיום הכרחי – בניגוד לקיום רגיל – אינה טענה על כך שהוא קיים, אלא על כך שמושגו כולל קיום הכרחי, אם הוא קיים – זהו סוג הקיום שלו, במידה והוא קיים בקיום שאינו הכרחי – הוא לא אלוהים (אלוהים שקיים במקרה כתוצאה מסיבה מסוימת ודאי לא עונה להגדרה האינטואיטיבית של אלוהים, וזאת מעבר לכך שאין שום משמעות להגדרת המושג אלוהים, כיון שלצורך הטיעון הזה אפשר להגדיר אותו כנושא את תכונת הקיום ההכרחי), כמו שבמידה והוא קיים – הוא כל יכול וטוב מושלם, כך שהצורה הזו לערער על הטיעון נראית בעייתית, צורה אחרת לטעון כנגד הראיה היא שעל אף שברמה הלוגית המסקנה נובעת מההנחות – עדיין אין הכרח לכך שבמציאות הוא קיים, משום שמהעובדה שאלוהים קיים מתוך הכרח מטאפיזי בעולם אפשרי אחד אי אפשר לגזור את העובדה שהוא קיים במציאות הריאלית גם בעולם שלנו, כיון שקיום בהכרח זוהי תכונה איכותית של טיב הקיום ואין בה כדי להוכיח שאלוהים קיים גם במציאות בפועל, דומני שצורת הטיעון הזו – שממשיכה את צורת הטיעון הקלאסית כנגד הראיה האונטולוגית שאי אפשר לגזור עובדה על המציאות ממושג – בהחלט דוחה את הראיה וחושפת את הבעייתיות שבה, אך אם כך הם פני הדברים – נראה שאפשר להוכיח מהעובדה הזו כנגד הפיזיקליזם, כי אם האדם מסוגל להבין שעל אף שאלוהים כמושג כולל את הקיום ההכרחי – אין בה הכרח שהוא גם קיים במציאות הריאלית, ואילו מחשב פולט חישוב רק על בסיס המבנה של ההנחות – הרי שהחשיבה האנושית אינה רק כלי חישובי, אם החשיבה האנושית הייתה פועלת בדיוק כמו מחשב – האדם היה צריך להגיע למסקנה שאלוהים קיים מעצם העובדה שהוא חושב עליו כיש הכרחי, אם הפיזקיליסט רוצה לטעון שהחשיבה האנושית היא אכן חישובית – הוא ייאלץ לטעון שהאדם פשוט מתבלבל כאשר הוא מגיע למסקנה שהראיה האונטולוגית אינה תקפה, ואם כך – אז גם אלוהים קיים במציאות, כך שבין אם הראיה האונטולוגית תקפה ובין אם היא לא תקפה – הפיזיקליזם לא נכון, מה דעתך על הטיעון הזה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לא הבנתי את פרטי המהלך. לכן רק אומר שני דברים: על הראיה של אנסלם כתבתי בפירוט כולל כל הערעורים. שיחה ראשונה במצוי הראשון. גם על על הראיה האונטולוגית של גדל כתבתי את טור 160. בקצרה אומר שזה כמובן לא מוכיח את קיומו של אלוהים, אבל זה כן מוכיח את קיומה של פילוסופיה. זה מבוסס על הנחות אבל לא הנחות עובדתיות. הסברתי זאת בטור.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
הטיעון הוא פשוט מאד: מחשב שקולט את ההנחות של הראיה האונטולוגית – מוציא את התוצאה שאלוהים קיים, כך שאם מישהו רוצה לטעון (ובצדק, לדעתי) שהראיה אינה באמת תקפה – הוא צריך להניח שהאדם אינו מחשב, כלומר – שהחשיבה האנושית אינה רק חישובית, כך שבין אם הראיה האונטולוגית תקפה ובין אם היא לא תקפה – הפיזיקליזם הופרך.
אני ניסיתי להראות שאי אפשר לטעון שהראיה תקפה רק במובן שהמסקנה נובעת בהכרח מההנחות, אך עדיין ההנחות אינן נכונות, כיון שההנחות הם סבירות והגיוניות וקשה להתווכח עליהם, הבעייתיות בטיעון היא בהיסק של המסקנה מההנחות, כך שיש כאן נקודת הבדל בין מחשב לאדם.
לא הבנתי את הפלפול הזה. יש שם הנחות, סבירות או לא, והמסקנה תלויה בהן. אם המחדב יאמץ את ההנחות הוא יאמץ גם את המסקנה. אז מה? אני גם לא מבין את המסקנה של הפלפול. אדם ודאי שונה ממחשב כי יש לו רגשות ופסיכולוגיה ולא רק לוגיקה ולכן הוא טועה. זה שיש הבדל בין פלט של מחשב ושל אדם לא אומר כלום. ייתכן שיש לו רגשות שהם תוצאה של פיזיקה. האם מישהו מכחיש את העובדה שבני אדם לפעמים טועים? גם טעות בחישוב של תרגיל חיבור תוכיח שאנחנו לא פיזיקה?
אני לא מבין מה לא מובן, אולי לא קראת עד הסוף את הטיעון, תקרא בשימת לב.
אני טוען שאם הראיה האונטולוגית לא תקפה (וזהו גם המצב, לדעתי) – זה בגלל שהמסקנה לא נובעת מההנחות (וכמו שגם אתה כתבת בטור 160) ולא בגלל שההנחות לא נכונות, ואם זהו המצב – הרי שאנו לא מוציאים מהנחות של טיעון מסקנה מסוימת בעוד שהמחשב כן מוציא אותה, כך שיש בנו עוד משהו מעבר לחישוב, אם אתה רוצה לטעון שאנו רק טועים – משמעות הדבר היא שהראיה האונטולוגית כן תקפה לפי האמת, שהרי המחשב שלא טעה כן אישר את המסקנה שלה מתוך ההנחות, ואם כך – נמצא שאלוהים קיים, כך שבין אם הראיה תקפה ובין אם היא תקפה – הפיזיקליזם לא נכון.
איש האמת, אנו דוחים את הראייה האונטולוגית בערך משלוש סיבות שונות, שדי בכל אחת מהן כדי לפרוך, לכולי עלמא, את הראייה.
המחשב לא יכול לעמוד על הבעיות הללו.
מעבר לכך, ההנחות של הטיעון לא נכונות, הוא מבלבל בין הכרח מטאפיזי להכרח פיזיקלי, וממילא המחשב יטען שהמסקנה נובעת מההנחות, למרות שהמסקנה לא נכונה, כי ההנחות לא נכונות.
לא הבנתי מה אתה רוצה.
אם המסקנה נובעת בהכרח מההנחות – שום סיבה לא יכולה להוות עילה לדחיית הראיה, רק שהמסקנה לא באמת נובעת בהכרח מההנחות, אך אם האדם מבין זאת והמחשב לא מבין זאת – הרי שהאדם מכיל משהו נוסף שאינו חישובי, כי מבחינת החישוב המכני – כנראה שהראיה האונטולוגית כן תקפה.
יגעתי להבין את דבריך איש-אמת ולא עלתה בידי. נראה שאתה אומר שהמחשב מניח הנחה חבויה (שאותה האדם לא מקבל) ולכן לדעתו של המחשב הטיעון תקף. למעשה המחשב טוען בצדק מוחלט: הנחות הטיעון יחד עם ההנחה החבויה מביאות למסקנה שאלוהים קיים. והאדם טוען שההנחה החבויה לא נכונה, כלומר שהיא הושחלה פנימה על ידי מתכנני המחשב. ולעולם פיזיקליזם. זה הכל.
התייחסתי לאופציה הזו, אם אתה טוען שההנחות לא נכונות – אין בכך שום בעיה, אבל ההנחות נראות סבירות והגיוניות ודי קשה להתווכח עליהם, ואם אתה טוען שהמסקנה לא נכונה על אף שההנחות נכונות – משמעות הדבר שבאיזו שהיא צורה אתה חושב אחרת ממחשב (אם אתה לא טועה).
אתה עצמך טוען שהאדם סובר ״מהעובדה שאלוהים קיים מתוך הכרח מטאפיזי בעולם אפשרי אחד אי אפשר לגזור את העובדה שהוא קיים במציאות הריאלית גם בעולם שלנו, כיון שקיום בהכרח זוהי תכונה איכותית של טיב הקיום ואין בה כדי להוכיח שאלוהים קיים גם במציאות בפועל״.
כלומר המחשב מניח את שלילת הסברא הזו
זו ההנחה החבויה של המחשב
ורק בעזרת ההנחה החבויה הזו המחשב טוען בצדק: ההנחות הרגילות של הטיעון + ההנחה החבויה מביאות למסקנה שאלוהים קיים
ההנחות הרגילות של הטיעון סבירות והגיוניות והאדם לא מתווכח עליהן
ההנחה החבויה – כלפיה האדם טוען שהיא לא נכונה, ואותה המחשב הניח במובלע
ומדוע המחשב הניח הנחה כזו? כי כך השחילו לו בתכנון שלו
לא כך?
זהו בדיוק הטיעון שלי, שגם האדם לא היה מסוגל לעשות את ההבחנה הזו אם לא שהיה בו עוד משהו מעבר לחישוב, כי מבחינת החישוב – אי אפשר להבדיל בין תכונת הקיום ההכרחי כאיכות מטאפיזית לבין הקביעה שהדבר קיים בהכרח בכל עולם אפשרי, או במילים אחרות: אין כאן שתי הנחות, שונות שהאדם לא מקבל אחד מהם, יש כאן הנחה אחת שתלוי איך מבינים אותה, המחשב מניח את המבנה הלוגי הפורמלי והאדם מבחין ומבין הבדל מושגי בין הכרחיות כתכונה לבין התממשות ריאלית, כך שיש באדם משהו שאין במחשב.
מה זאת אומרת מבחינת החישוב אי אפשר להבדיל? ברור שהאדם מסוגל לפרמל במדויק את ההנחה שלו (או את ההבנה שלו) במדויק ולהוסיף אותה כהנחה מפורשת ואז המחשב יסכים בשמחה שאכן הטיעון לא תקף. האם אתה אומר שאת הרעיון הזה (הבדל מושגי בין הכרחיות כתכונה לבין התממשות ריאלית) לא ניתן לפרמל?
יכול להיות שאפשר לפרמל את ההנחה הזו, אך אפשר לעשות זאת רק אחרי שהאדם הבין אותה, הטיעון שלי הוא שאם האדם עצמו היה כמו מחשב – הוא לא היה יכול להגיע להבחנה הזו מראש, כי אצל המחשב – ההנחה שאלוהים נושא את תכונת הקיום ההכרחי כוללת גם את קיומו בכל עולם אפשרי, בשביל לשנות זאת – צריך לפרמל את ההבחנה הזו באופן ייחודי, אך לפני שעשינו זאת – אצל המחשב המילה "הכרחי" היא אפרטור לוגי, בעוד אצל האדם היא נושאת משמעות סמנטית, או במילים אחרות: השאלה שלי היא לא איך המוח האנושי עושה את ההבחנה הזו אלא איך הוא הגיע אליה, המחשב ככלי שהחישוב שלו הוא לוגיקה סגורה – לא היה מגיע אליה מעצמו מעולם.
כנראה אני לא מבין, היה שלום
איש האמת, אתה צודק שהמחשב לא עושה הבחנה לקיום כתכונה לוגית, לעומת קיום כתכונה מטאפיזית, ולכן המסקנה לא נכונה.
שים לב שזו לא בעיה של המחשב, כי כמו שאמרת, המסקנה נובעת מההנחות.
הבעיה היא בגדל שבלבל בין שני המושגים.
זה לא מוכיח שיש בנו משהו לא פיזיקלי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer