כתיבה פילוסופית ורעיונות פילוסופים

שו”תקטגוריה: כלליכתיבה פילוסופית ורעיונות פילוסופים
תמה שאל לפני 3 שבועות

אני רוצה להעלות כאן נקודה שמציקה לי באופן כללי באתר והיא די חשובה לדעתי.
מצד אחד אתה עוסק בנושאים יסודיים וברמה די גבוהה, 
בפילוסופיה, , בלוגיקה, מוסר, הלכה (אף שבהלכה לדעתי העיסוק הוא ברמה די שטחית, אין דיונים רציניים בהלכה ממקורה ובשיטות הפוסקים כדרך הסטנדרטית של השו”תים המקובלים, וגם דרך ההכרעה שלך מבוססת לעיתים רבות על סברות כרס).
מצד שני אתה מקדיש פוסטים ודיונים רבים לנושאים דביליים כמו ספורט, אקטואליה או נושאי רגש ורצון שונים, אז נכון עתה תוקף את הנושאים האלו בגישה פילוסופית, מנתח, מגדיר, סותר ובונה, אבל מה הטעם להגיד פלפולים טובים בנושאים שבמהותם הם איזוטריים? אולי יש לנושאים האלו יותר רייטינג או שהם נתפסים אצלך כסוג של פאן (סוג של פורים רב בפילוסופיה), אבל לדעתי תיטיב לעשות אם תקדיש יותר זמן ומלל לנושאים חשובים (שאתה אכן מרבה לעסוק בהם).
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות

יש כאן כמה נקודות חשובות, ואתייחס אליהן בקצרה.
1. יש טעם לעסוק גם בנושאים שאינם חשובים.
2. לא מסכים אתך לגבי הקריטריון למה חשוב ומה לא (ספורט, אקטואליה, רגש ורצון, כלשונך אינם חשובים. אז מה כן חשוב: נ”ט בר נ”ט דחד יומא?).
3. גם אם הנושא לא חשוב, לפעמים הלקח הנלמד מהבירור שלו הוא חשוב. לדוגמה, הפוסט על הכדורסל מלמד על הגדרת איכות ומושגים עמומים בכלל, ועל היחס בין אינטואיציה להגדרה. לקח רב ערך בתחומיים רבים.
4. הערך העיקרי בעיסוק בנושאים השונים אינו המסקנה שאליה מגיעים, או הבנת הנושא, אלא דרך הניתוח. אגב, זה ערכו של הפלפול התלמודי של חכמים לאורך הדורות. ללמד בני יהודה קשת, ולנסות להביא אותם לדעת לנתח דברים ולא לקבל טענות עמומות באופן לא ביקורתי.
5. אפילו אם יש נושא שהוא חסר ערך בכלל, מותר גם לעשות חיים ולבלות קצת. אני מתנגד לתפיסה של “too good to be Kosher”. מה רע ברב פורים ובפורים תורה?
6. אכן באתר שלי איני עוסק בהלכה. אין פוסט שנכתב כבירור הלכתי. יוצאי דופן הם שני הפוסטים 147-8, וגם הם לא הלכתיים טהורים אלא באים להדגים נקודה הלכתית. אם אני נשאל שאלה הלכתית אני עונה בקצרה.
7. ככלל אני לא תמיד אוהב את דרך הבירור המקובלת בשו”תים רבים. בעיניי סברא טובה או ניתוח מושגי טוב שווים אלף מקורות. לעתים כשאתה עושה ניתוח מושגי אתה רואה שאין צורך להביא את המקורות כי הכל ברור גם בלעדיהם, ולפעמים אתה רואה שהמקורות טועים או לא רלוונטיים לנושא שלך. ובכלל, מדוע עדיפה סברת כריסם של פוסקים מסברת כרסי שלי? איידי דדידי היא, חביבא עליי כרסי שלי (המצומקה משהו, בעוונותיי שגרמו) יותר מכרסיהם של נמושות אף שקוטנם עבה ממותניי (מה שלא כל כך חכמה עכשיו).

בכל אופן, הרשות כמובן נתונה לכל אחד לקרוא מה שהוא רוצה ולהתעלם ממה שאינו רוצה. כל אחד וטעמו.

דוד הגיב לפני 3 שבועות

1. אכן אין אפשרות לקבוע מה הוא נושא חשוב, שכן מדובר במושג סובייקטיבי, אם כי נראה לי שהרוב יסכימו שחשוב פירושו, נושא עיוני (פילוסופיה, לוגיקה, הכרה, וכל תחום מדעי), או נושא שיש בו תועלת, או נושא שרבים טועים בו, או ענין הלכתי (למי שמכיר בהלכה כמחייבת). בגדול אני מניח שגם בלי הגדרה ברורה, הרוב יסכימו מה הוא נושא חשוב ומה פטפוטים.

2. לגבי הערך בעיסלגדוליושאים לא חשובים, אם בשביל הכיף, זה מעולה אבל למה לערבב ביחד מאמרים רציניים, עם וורטים, אני לא נגד להנות מהחיים, אבל עבודה לחוד והנאות לחוד.
אם בשביל ללמד דרך ניתוח, הגדרה ביקורת על טיעונים עמומים וכו’, ניתן לעשות זאת באותה מידה גם בנושאים רציניים.
או לחילופין להפנות אנשים לתרגל לוגיקה פורמלית (מבחנים פסיכומטריים, זה רעיון מצוין, אם כי הם לא מקיפים את כלל הפונקציות השכליות, ואכמ”ל).
אין לי בעיה עם העיסוק בעניינים אלו, אבל לדעתי תיטיב לעשות אם תפריד בין נושאים רציניים/כבדים שיש ערך בעיסוקם, לנושאים קלילים שכיף להתפלפל בהם בצורה לא מחייבת (אגב ניתן לעשות פלפולים גם על סיפורי אגדות וספרי טלפונים). שוב אני לא בא להגדיר מה חשוב ומה לא, אבל דומני שהאבחנה די ברורה (ובמקרים מסופקים ניתן להקל).
אגב בנושאים קלילים כאלו דומני שאתה לא הרבה יותר טוב מעיתונאי סטנדרטי (או מצמד עיתונאים משני צידי המתרס), ואם היית מפריד בין התחומים, היית מקל על כל אחד לפנות למקומו המועדף (אפרים קישון בסוף ימיו, עבר לכתיבה אקטואלית יותר, והוא כותב – נראה לי בהקדמה לפרטצ’יה אהובתי -, שהוא פגש שני אנשים , אחד אמר לו שהתחיל לקרוא אותו כי סוף סוף הוא כותב על נושאים רציניים, והשני אמר לו שהוא הפסיק לקרוא אותו, כי הוא כבר לא מצחיק)
ועוד הצעה, כדאי לרכז בדף אחד את כל השאלות שנשאלו לפני נושאים ולא רק לפי סדר שאלתם, סיבתיות, אינדוקציה, הכרה וכו, זה יכול לחסוך הרבה כפילויות.

3. לגבי שות”ים, כוונתי היתה לא לשו”תים בני דורינו אלא מוקדמים יותר (לפני כמאה שנים ואחורה),אני לא ראיתי בהם אף פעם דברים בלי טעם, גם אם הם כותבים בקצרה או בחוסר סדר, אם קצת התאמצות אפשר לראות כיצד הם נוגעים בדיוק בנקודות החשובות.
אגב אני מפריד בין הבנה של נושא השאלה, בירור מושגים, התווית מישור הדיון והעלאת צדדי הדיון, לבין ההכרעה ביניהם, בעוד שבכל הליך הדיון יש לכל בר בי רב אפשרות לומר את דברו (כל אחד ברמתו), הליך ההכרעה אם הוא לא נעשה באמצעות ראיות מוכרחות, אלא על סמך ראיות עקיפות וסברות שונות, הוא נמסר רק למקצוענים ביותר שההבנה והאינטואיציה שלהם הם הכי טובים, הוי אומר לגדול הדור.

3. לגבי דיונים הלכתיים, ךא

לטפל במציאות בה אנו חיים הגיב לפני 3 שבועות

בס”ד י”ד בתמוז ע”ח

לתמה – שלום רב,

ענייני ‘אקטואליה רגש ורצון’ אינם דברים ‘דביליים’,. זו המציאות שבה אנחנו חיים, שסביבה סובבים דאגותינו ושמחותינו. היכולת לנתח את הבעיות המעסיקות אותנו בכלים הגיוניים ולקבוע להם אמות מידה מוסריות ותועלתיות – מאפשרת לנו לפתור את בעיותינו ביעילות, ולכן חשוב לנתח אותם בכל הכלים השכליים שבידינו.

בברכה, ש”צ לוינגר

למשחק הכדורסל אולי אין ערך כשלעצמו, אך יש לו ערך כתרגול. אנחנו מציבים מטרה מדומה, אך הכלים שאנחנו משתמשים כדי להשיגה, הם כלים שישרתו אותנו בהשגת מטרותינו האמיתיות.

במשחק אנחנו מתרגלים: חשיבה אסטרטגית, זריזות בניתוח המצב ובמתן מענה לו, עבודת צוות, וכל זה תוך מחוייבות ל’כללי משחק’, שהפרתם מרחיקה אותנו מהשגת מטרתנו. המשחק הוא המשל, והחיים – הנמשל!

השאר תגובה