לגבי 'הרגש' בקביעת המוסר

שו”תקטגוריה: מוסרלגבי 'הרגש' בקביעת המוסר
דניאל קורן שאל לפני 5 חודשים

שלום וברכה לרב, ראשית נפתח בכבוד אכסניה ונאמר שאני שומע את הקורס מבוא לפילוסופיה של הרב בשקיקה גדולה מאוד. כגמל הצמא למים, תענוג.
ולעניין, אתמול שאלתי בשו”ת בסוף, האם אפשר להגיד שגם הרגש הוא יכול לכוונן אל המוסר (מעבר לאינדיקציה שיכולה לקרות “בטעות”) בנוסף לשכל.
וכוונתי אולי לנסות לערער על הגישה שטוענת שיש את הכשל הנטורליסטי בדברים פסיכולוגים (כמו דחיה).
וש’ההצדקה היחידה למוסר היא השכל’. (בספרו של ברגמן ראיתי שקאנט מגדיר רק את השכל בתור הצו המוסרי, וכל השאר קרוי כ”צו ההיפותטי”, דהיינו המותנה בדבר אחר, ולכן לא מוסרי).
כמו שאמרתי אתמול, אפשר לעשות קפיצה – כפי שנתנו לשכל תוקף לקבוע מה מוסרי ומה לא.
אין הכי נמי, ברגש. ניתן לרגש תוקף להראות לנו מה מוסרי ומה לא (גם אם אין לכך הצדקה שכלית. נניח זה שכל אדם סביר נגעל מדם שחיטה. [לפחות בשחיטה הראשונה], גם אם לא הייתה הצדקה שכלית לכך שאסור להקיז דם לחיות, עדיין נטען שלהקיז דם זה לא מוסרי, *והראיה* לכך היא – שזה מגעיל אותי).
וכמו שבצו הקטגורי אני לא מתחשב ברגש, גם פה לא אתחשב בשכל..
ואת האמת שזה הרהור שאני אומר, בהשפעת השיטה הדגולה של הרב להסביר את הסינטתי אפריורי של קאנט. כמו שיש “עיניי השכל“.
כך אפשר לומר שיש “עיניי הלב“.
וכמו שההכרה רואה בשיכלה (לכאורה) את עיקרון הסיבתיות. אותה הכרה רואה בליבה (מרגישה) מה מוסרי ומה לא.
ולכן גם הרגש הפסיכולוגי הוא כן ‘משא טעון’, ולא ריק.
(יש עוד הרבה להאריך פה, אני כמובן דוחה האבולוציה העיוורת, וטוען שהייתה מבוקרת לגמרי. ולכן יש תוקף לפסיכולוגיה האנושית.
אני מרגיש אינטואיטיבית שיש פה עמדה שצריך להגדיר אותה היטב, אבל את הרעיון הכללי מקווה שהצלחתי להעביר).
זה אמנם טיעון שמתיימר להיות ‘חושף’ ולא ‘מסיק’. אבל לא מרגיש לי שיגרע חלקה של ההצדקה לרגש, מאשר ההצדקה לשכל. (הן נראות לי שקולות, הן לוגית והן אינטואיטיבית).
יום טוב לרב

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 חודשים

אלו משחקי מילים. אם אתה תופס את הרגש כמשהו שמכיר מציאות שמחוצה לו (את המציאות המוסרית), אז לזה גופא אני קורא שכל ולא רגש. לכן זה רק הבדל סמנטי. אני מגדיר רגש כמשהו שמצוי רק בתוכי פנימה, ולכן אין לו שום מעמד מחייב אובייקטיבית.

דניאל קורן הגיב לפני 5 חודשים

שאלת חידוד, הרב ימיין נמשל את ה’דחייה (הפסיכולוגית)’ באיזו קטגוריה? רגש או שכל?

מיכי הגיב לפני 5 חודשים

כמובן שזהו רגש, אבל לעתים נוא מבטא שיפוט ערכי שנעשה בשכל.

דניאל קורן הגיב לפני 5 חודשים

אז זה לא משחק מילים הרב, זו בדיוק הטענה שניסיתי להציע, שהדחיה הפסיכולוגית (קרי: רגש), נובעת ממקור מוסרי.

דניאל קורן הגיב לפני 5 חודשים

“עיני הלב”

mikyab צוות הגיב לפני 5 חודשים

אז אתה חוזר על מה שאני כותב ומצמיג זאת כעמדה אחרת. מה השאלה?

דניאל קורן הגיב לפני 5 חודשים

הרב טוען ש’דחיה’ שייכת לרגש, ומהרגש אין ללמוד.
אני אמרתי הפוך, שדחייה שייכת לרגש, ומהרגש כן יש ללמוד. אני חוזר על הרעיון של הרב בפתרון הסינטתי אפריורי, אבל אני מרחיב אותו גם לרגש (גם זה אינטואיציה).
עקרונית אין שאלה, רציתי לראות פשוט אם הרב מקבל את העמדה הזאת. מבין שלא

הפוסק האחרון הגיב לפני 5 חודשים

תורות מוסר מבוססות שכל נועדו לפסיכופתים חסרי רגש כדי שיוכלו להתחפש לאנשים טובים.

mikyab צוות הגיב לפני 5 חודשים

הסברתי שאם הרגש הוא ביטוי להכרעה שכלית או רצונית אז ניתן ללמוד ממנו, אבל רק כאינדיקציה. רגש כשלעצמו הוא חסר משמעות.

השאר תגובה