להצביע בבחירות

שו”תלהצביע בבחירות
יהושע שאל לפני שבוע 1

ידוע שיטתך שאין טעם להצביע בבחירות. מתמטית לעולם לא הוכרע הדבר באמצעות קול אחד. 
אמנם מצאתי כעת כאן – https://www.google.co.il/amp/s/www.haaretz.co.il/amp/news/local/localelections/1.6614109

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שבוע 1

אכן, כבר הביאו זאת לידיעתי. יש לשים לב שמדובר במספר קולות קטן יחסית ולכן כאן יש סיכוי כלשהו. בבחירות לוועד בית זה גם יכול לקרות (על דרך הבדיחה ששמעון פרס היה מפסיד אפילו בבחירות לוועד בית של וילה).
ואפילו במקום קטן כמו צפריה אפריורי הסיכוי לכך קטן מאד, ולכן אפילו שם אין סיבה ללכת להצביע. אחרי שזה קרה זה קרה, אבל ההחלטה האם ללכת מתקבלת לפני ההצבעה.
ראה במכתבים ומאמרים לרב שך סי’ ב על הסיכוי להצליח במבצע אנטבה. אותה שאלה ואותה תשובה. 

יהושע הגיב לפני שבוע 1

תודה רבה! אכן, זה מה שחשבתי גמני. ובכ”ז רציתי לשמוע דעתך. תודה!

י.ד. הגיב לפני שבוע 1

בזמנו חשבתי שבחירות משמשות גם לאיתות לבוחרים אחרים בקבוצה בבחירות עתידיות. גם אם אני מפסיד היום ברמה הארצית אני מאותת לבוחרים אחרים ברמה המקומית שיכולו לעשות אותי קואליציה מקומית לטובת מטרות מקומיות. הריבוד של מערכי הבחירות והעובדה שהבחירות הן חוזרות גורם לכך שההשפעה שלי בבחירות איננה רק מקומית אלא רוחבית.

בחירות גם מאפשרות לאמוד את כוחה של קבוצה מסוימת באופן מדויק כמו שראינו בבחירות בירושלים במאבק בין דגל לאגודת ישראל.

נועם הגיב לפני שבוע 1

הרב מדבר על הסיכוי המעשי להשפיע נטו או גם חושב שבאמת אין טעם ללכת ולהצביע? זכור לי ששמעתי מהרב שהעלה את הצו הקטגורי של קאנט בנושא זה חשיש חובה מוסרית ללכת להצביע..

בס”ד ער”ח כסלו תשע”ט

אל יהי קל בעינינו כוחו של היחיד.

הרי נס החנוכה שבו גברו המעטים על הרבים והצילו את עם ישראל ורוחו, החל מיוזמה של בודדים, מתתיהו וחמשת בניו, תושבי כפר קטן ‘פריפריה שבפריפריה’. הניצוץ שהדליקו אותם בודדים היה ללהבה אדירה שהביאה לניצחון על אימפריה.

על אחת כמה וכמה בבחירות, שבהם אין היחיד נדרש לסכן את עצמו. כל אחד ייתן את חלקו הקטן, שיצטרף עם רבים אחרים לתת ייצוג משמעותי יותר לדרכו והשקפת עולמו. ובפרט שלא אחת מתקבלות הכרעות על חודם של קולות ספורים. ומי שנמנע מלהצביע עלול לגרום להפסד מחנהו.

יש גם היבט מוסרי נוסף: המדינה מעניקה לבוחרים יום שבתון כדי שיהיו פנויים להצביע. כאשר אדם לא מימש את הזכות להצביע – הרי בעצם קיבל טובת הנאה בלי ‘לשלם’ תמורתה.

בברכה, ש”צ לוינגר

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

נועם,
היה כאן ניסוח לא מדויק. מה שכתבתי הוא שההצבעה לא משפיעה. אבל עדיין יש חובה ללכת להצביע בגלל הצו הקטגורי. עמדתי על כך בטור 122 ובהפניה שם למחברת הרביעית ח”ג.

ד הגיב לפני שבוע 1

שצ”ל, נכון שלפעמים מתקבלות הכרעות על קולות ספורים, אבל זה מתאים רק לכנסת. אנחנו מדברים על הצבעה בבחירות. שם זה אף פעם לא תלוי בקולות ספורים (לא משנה אם אצביע לליכוד או למרצ, בוודאות זה לא ישפיע בשום צורה על כלום).
המדינה היא אנחנו. אנחנו נותנים לעצמנו יום שבתון ומוציאים על זה כסף ששייך לכולנו.

בס”ד א’ דר”ח כסלו ע”ט

לד’ – שלום רב,

יש משמעות קריטית לקולות ספורים גם בבחירות לכנסת. למשל:

א. מפלגה שתזכה ל’אחוז החסימה חסר קול אחד’, כל 150,000 הקולות שקיבלה יורדים לטמיון. נמצא הקול הבודד שהשלים לאחוז החסימה, מזכה את מפלגתו בארבעה מנדטים! (כידוע למצביעי ד’ 🙂

ב. לפי חוק באדר-עופר מתחלקים הקולות העודפים על מנדט שלם שניתנו לכל מפלגה, בין כל המפלגות לפי גודלן. הווה אומר: מפלגה שזכתה ל-‘5 מנדטים חסר קול אחד’ תקבל רק ארבעה מנדטים, ורבבות הקולות העודפים שקיבלה יתחלקו בין המפלגות הגדולות. חסרונו של קול בודד, עולה למפלגה קטנה במנדט שלם.

ד. גם בין המפלגות הגדולות יש מצב שקול בןדד יכריע איזו מפלגה תקבל יותר, ויש מצב שבשל חסרונו של קול אחד, יכול לגרום למפלגה הפסד של מנדט שלם (ואולי אפילו שנים).

ואין צורך לומר שבבחירות אישיות (כנהוג בבחירות לראשי ערים, וכמו שפעם היה בבחירות לראש ממשלה) – יכול קול אחד להכריע מי ייבחר.

וכל השיקולים האלה קיימים אפילו בהנחה שאני אחיה היחיד שלא בא להצביע, אבל כשיש רבים האומרים ‘מה חשוב קולי הבודד?’, הרי שאותם רבים יפסידו בגדול כי כל אחד אמר ‘מה החשיבות בקולי הבודד’. הווה אומר: לא כדאי לומר כך…

בברכה, ש”צ לוינגר

ולגבי טענתך שיום השבתון הוא זכות מוקנית לכל אחד ע”י הציבור – טענה זו נכונה משפטית, אל לא מוסרית. החוק שהקנה זכות שבתון לכל אחד אינו ‘גזירת הכתוב’. יש לו טעם אחד: לאפשר לכל אחד להצביע. ומי שלא מצביע מנצל את הזכות שניתנה לו שלא כ’כוונת המחוקק’.

ויבוא על הברכה ח”כ עמיר פרץ שיזם שינוי בחוק, שיקבע שרק מי שיצביע בפועל יזכה ליום שבתון. ניתן היה להציע פתרון שיועיל גם לעצמאים, שאדם יוכל להצביע ב’מעטפה כפולה’ בקלפי הסמוכה למקום עבודתו או העסק שלו (וכפי שנהוג לגבי חיילים).

הרי המצב שבו נגרם למשק נזק של מיליארדי שקלים בשל השבתון הכללי, כשרק 30-40% הולכים להצביע – הוא שערוריה!

היה ניתן לייתר את השבתון בכלל, ע”י שנקבע שאדם יוכל לקבוע את איזור הבחירה שלו גם לפי מקום עבודתו או עסקו, ואז ייקל עליו להצביע סמוך למקום עבודתו.

ומספרים שהיה יהודי שגר בממל ועסקיו היו בקניגסברג, וכשתבעו ממנו ‘קמחא דפסחא’ בממל, דחאם בטענה שעסקיו בקניגסברג; וכשתבעוהו בקניגסברג, טען: ‘אני גר בממל’. התאחדו שתי הקהילות ותבעו את האיש לד”ת בפני המלבי”ט, שהורה שעליו לתת ‘קמחא דפסחא’ במקום עסקיו.

האיש שהיה ‘משכיל’ וגם חצוף, דרש מהמלב”ים מקור לפסיקתו, ואמר: ‘אינני מוכן שתביא ראיה מש”ס ופוסקים. אני רוצה ראיה מפורשת מהמקרא!’ השיבו המלבי”ם: הרי כתוב: איש.במעון ומעשהו בכרמל’ והכתוב מכנהו: ‘נבל הכרמלי’. הווה אומר: האדם נקרא על שם מקום עסקיו ולא על שם מקום מגוריו;

ונפק”מ שבסיבוב השני בבחירות לעיריית רמת גן, יוכל רמד”א להכריע, אף שביתו בלוד 🙂

בברכה, ש”צ לוינגר, איש מכוכב השחר ומעשהו בירושלים

ד הגיב לפני 6 ימים

נראה שלא הבנת את דבריי; לא אמרתי שאין שום מקרה תאורטי שבו קול בודד משפיע, אלא שמציאותית זה לא קרה או יקרה אף פעם בגלל הסיכוי הנמוך

ש הגיב לפני 6 ימים

האם יכול להיות שיש איסור להצביע בבחירות?
אסביר את שאלתי.
הרי חלק ניכר מניהול עיר הן שאלות הלכתיות, ניהול תקציבים , יהודים/ערבים ועוד ועוד.
ברור שאף נבחר ציבור לא מתנהל על פי ההלכה , אם כן מה לנו ולצרה זו?

לכן צריך לרוץ לבחור כדי שייבחרו יותר נציגים שישתדלו ככל האפשר לפעול לפי התורה, ויביאו בעז”ה לכך שגם מה שלא ראוי יהיה בבחינת ‘הרע במיעוטו’.

בברכה, הרבי מ-uto,

ש הגיב לפני 6 ימים

זו בדיוק שאלתי הן בנוגע לבחירות והן בנוגע לכל הכרעה אחרת.
כאשר ידוע שהנציג שתבחר לא יתנהל על פי ההלכה /המוסר, האם עדיף לנסות לצמצם נזקים כדי לחתור לרע במיעוטו, אף שהמחיר לכך הוא התערבות שלך ובחירה של נציג שלא מתנהל לפי מה שראוי, או שעדיף לא להתערב, ואפילו אם יווצר מצב יותר גרוע, לפחות זה לא נוגע אלי ולמעשי, ומה שיהיה יהיה ( זה נראה לי שאלה פילוסופית/הלכתית חשובה, לאו דוקא בנושא של בחירות, האם מוטב לנקוט עמדה פסולה מתוך כמה פסולות בכדי לצמצם נזקים, או שעדיף כלל לא לנקוט עמדה)

mikyab צוות הגיב לפני 6 ימים

יכול להיות, אבל לדעתי אין איסור. אתה שותף אם תרצה או לא, שכן אתה חלק מהמשחק. אתה שייך לקהילה הזאת, והכל נעשה מכוחך בין אם הצבעת ובין אם לאו. אם אתה דוגל בהפרדת הקהילות היכבד והיפרד.

ש הגיב לפני 6 ימים

זה לא נכון, אני חלק מהמשחק בזה שאני מושפע ממה שיקרה, אבל אני שואל באופן עקרוני כאשר יש לי שני אפשרויות בחירה גרועות (שנניח שבכוחי לבחור את האפשרות הפחות גרועה), ומנגד יש לי אפשרות לא לבחור בכלל, (ואז תקרה האפשרות הגרועה).
מה עלי לעשות מבחינה הלכתית / מוסרית?
לבחור את האפשרות הפחות גרועה ובכך להיות אחראי ישירות להשלכות של הבחירה שלי, או לא להתערב, ואז גם אם נוצר המצב הגרוע, זה לא קשור אלי.
אני חושב שזו שאלה שצריך לתת עליה את הדעת, היא נוגעת לא רק לבחירות אלא להרבה הכרעות במהלך החיים.

שאלה לש' הגיב לפני 6 ימים

בס”ד א’ בכסלו ע”ט

לש’ – שלום רב,

ואם אדם בחר ב’שב ואל תעשה’ וגרם שתתממש התוצאה הגרועה יותר – אין הוא אחראי ישירות לתוצאת בחירתו?

הרי בכגון זה אמר רבי יוחנן על ר’ זכריה בן אבקולס שבחר בשוא”ת – לחוש ל’שמא יאמרו בעלי מומין קרבים’ או לחוש ל’שמא יאמרו מטיל מום בקדשים ייהרג’ – שענוותנותו ‘החריבה את בית אלקינו’

האם ראוי לנקוט שוא”ת המביא לשואה?

בברכה, ש”צ לוינגר

שאלה לש' הגיב לפני 6 ימים

בס”ד א’ בכסלו ע”ט

לש’ – שלום רב,

האם בחירה ב’שב ואל תעשה’ שהביאה לתוצאה הגרועה יותר – אינה מטילה אחריות על התוצאה? הלא זו היתה טענתו של ר’ יוחנן כנגד ר’ זכריה בן אבקולס, שבחירתו לחוש בשוא”ת ל’שמא יאמרו בעלי מומין קרבים’ או ל’שמא יאמרו מטיל מום בקדשים ייהרג’, היא ש’החריבה את בית אלקינו’?

בברכת בחירה טובה, ש”צ לוינגר

ש הגיב לפני 6 ימים

אין הנידון דומה לראיה, שם ככל הנראה מצד הדין נחלקו התנאים כיצד יש לנהוג באותו מוסר, ולכל אחד היה נימוק לשיטתו, ולא מצד הימנעות בשב ואל תעשה.
לעומת זאת בנידון דידן, בחירה ברע במיעוטו היא בחירה אקטיבית, ונמצא שאותו הרע הוא תוצאה של בחירתך, כלומר קיים קשר סיבתי ישיר בין אותו רע אליך, לעומת זאת חוסר התערבות (אפילו במקום שיש אפשרות למנוע לגמרי את הרע) לא קושר את האדם באופן סיבתי לרע, הרע קרה בגלל גורם כלשהו, ואני יכולתי למנוע ולא מנעתי, אני עדין לא סיבת הרע. וכ”ש במקום שאין לי אפשרות למנוע את הרע, אלא רק לבחור באופן אקטיבי ברע במיעוטו, אני לא חושב שזה כזה פשוט שיש להעדיף את בחירת הרע במיעוטו על פני חוסר התערבות.

השאר תגובה