מהות החיים

שו”תקטגוריה: אמונהמהות החיים
שי שאל לפני 4 חודשים

שלום הרב.
שמי שי נשוי + 5. בוגר ישיבה תיכונית, הסדר, התנחלות..המסלול המוכר והידוע. בשנים האחרונות החלו לכרסם בי שאלות באמונה ואף “יצאתי בשאלה מחוסר קבלת תשובות”. מאחר ואני לא מצליח להבין את מהות החיים.
בתחילה החלה לכרסם בי שאלת השכר ועונש. צדיק ורע לו רשע וטוב לו..הגעתי למסקנה שאין חוקיות כלל מאחר וכולם ללא יוצא מן הכלל מהאל/מציאות/כח הטבע וכו..גברים נשים דתיים מכל הסוגים והמינים ילדים גויים בקיצור פשוט כולם. שום דבר שקורה סביבי כבר לא מפתיע אותי לא מחלה לא צרה לא מוות פשוט כלום כי ברור לי שלכל אדם באשר הוא יכול לקרות משהו בכל רגע נתון. אני מכיר את התשובות שאנו לא מבינים חשבונותיו של הקב”ה וכו/העולם פרוזדור/תיקון ועוד ועוד. אך נניח שגם אם תשובות אלו נכונות אני לא מבין את המטרה.
בשביל מה? האם כל חיינו כל חיי העולם הזה בשביל משיח? בשביל בית מקדש? בשביל להתקרב לבורא? מדוע אלפי שנים אנשים נהרגו עלל קידוש השם? האם בני האדם הם צעצועים? מדוע עלי אדם פרטי בשם שי “לשחק” את המשחק שנקרא חיים? כל ישותנו עבודתינו מאמצינו שגרת חיינו עם כלל המורכבות המטורפת שלה חולאים צרות שמחות הנאות האם נוצרנו ככלי משחק לבורא? לא מצליח להבין את המטרה את המהות. ואם אני בוחר לא לשחק את המשחק של הבורא אני לא רוצה להשתתף בחוקים שהוא נתן לבני האדם מדוע אני מוכרח? ואם אני לא מוכרח מדוע עלי “להיענש” על כך. אני מבין שלהיות אדם דתי זה קל יותר תמיד יש על מי לסמוך ולהחשען אבל הישענות זו מרגישה לי כמו בדיחה לא מצחיקה.
כי הגורם ל”צרות” ולקשיים שאדם מגיע אליהם הוא הבורא עצמו. תשובת הבחירה החופשית מבחינתי לא רלוונטית.
כי בתחילת “המשחק” ובמהלכו אנשים מקבלים קלפי ניצחון או הפסד  שנתנו על ידי הבורא כוונתי שאחד נולד עשיר/חכם/עני/משפחה טובה/גוי/ועוד מליון ווארציות שונות במשחק ללא אפשרות בחירה מאיזו נקודת פתיחה אני מתחיל. ושוב תשובת לפום צערא אגרא/ שנעריך ונתאמץ כדי להגיע לגבהים בחיינו/ כדי שנרגיש מסופקים ולא נקבל מתנות חינם/  ועוד תשובות מעין אלו לא מספקות אותי מאחר ושוב..אם הייתה לי האפשרות לבחור להיוולד או לאו הייתי כנראה בוחר שלא בגלל מורכבות החיים. מסכים עם המשפט טוב לו לאדם שלא נברא… אך אני כבר כאן ללא בחירה וחוזרת השאלה אז בשביל מה אני כאן בשביל משיח בית מקדש ולהתקרב לבורא??? אני פשוט לא מעוניין. מבחינת ערכים יש לי ערך אחד לא לפגוע בעצמי או באחרים ולדאוג למשפחתי ותו לא. כל השאר לא מעניין. שאלתי ארוכה מידי מלהעלות אותה לכתב לכן קיצרתי והשתדלתי לכתוב את עיקרי הדברים.אני פונה בשאלה לרב למרות שכבר יצאתי בשאלה רק זוגתי יודעת זאת חברי קהילתי אינם מודעים לכך ואף לא ילדי למרות שאני מעוניין “לצאת מהארון הדתי” אך משיקולי רווח והפסד למשפחתי אני נמנע מלהצהיר זאת וללכת גלוי ראש למרות שמובן לי שדבר זה יהיה בעוכרי אך מכבד את אשתי שמבקשת זאת לעת עתה
תודה רבה שי

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 חודשים

ראה את הטור שהעליתי רק כעת (222). זו נקודת המוצא לדיון. אחרי זה ניתן לבחון כל שאלה לחוד. יש כאן המון כאלה, ולכן אם תרצה אנא העלה אותן אחת אחת. אשמח לדון בכל אחת מהן. יש לך לא מעט הנחות יסוד (כולל אלו שמייצגות את העמדה הדתית) שאיני מסכים להן. מעבר לזה, אתה צריך לבחון קודם כל למה בכלל להיות מחויב? האם זה למילוי צורך כלשהו או בגלל מחויבות לאמת? זה נעדר מהדיון שלך כאן. שוב ראה הערותיי בטור הנ”ל.
אגב, כעצה ממני, אני נגד שקרים חברתיים כאלה. יותר בריא ויותר נכון להיות שקוף ולא להסתיר. אף אחד לא ירוויח מזה, והילדים רק ייצאו מבולבלים יותר. עדיף להם, לדעתי, שיידעו שאבא לא דתי. אבל כדאי אולי להקדים בירור ממשי לפני שמקבלים החלטה סופית.
 

ראובן הגיב לפני 4 חודשים

אני תוהה מנין לרב החכמה הפסיכולוגית הזו? לרב אין שום רקע בנושא פסיכולוגי אצל ילדים. כפי הידוע לי הרב מזלזל בתחום זה, האם הרב שקל את התוצאות שעלולות להיגרם לילדים סביב ידיעה זו בלי להכיר את אישיותם, יתכן שהרב צודק ויתכן שהרב טועה, לדעתי על השואל להתייעץ עם פסיכולוג שמכיר את הילדים שלו.
ודאי שאני מסכים לתפיסת הרב בעניין חשש “מה יאמרו”, שאל לאדם להתייחס אליו, אך ילדים בבית שרגילים למשהו, השינוי הזה עלול להיות מסוכן.
אני ממש מרגיש שהרב עושה מעשה רבני בני ברק להורות בכל מיני דברים שאין לו ידע.
אין בדברי כדי לבקר את הרב, עיקר דברי כלפי השואל, לדעתי אל לו לשמוע לרב בעניין זה עד שישאל מומחה.

ראובן הגיב לפני 4 חודשים

התגובה אמורה כלפי עצת הרב לשתף את הילדים בידיעה המצערת הנ”ל.

mikyab צוות הגיב לפני 4 חודשים

התשובה בגוף השאלה (=בגלל הזלזול בפסיכולוגים).
שקלתי, ואני לא חושב שיש לפסיכולוג ידע נוסף רלוונטי. אדם מייעץ מניסיונו ולא הולך על כל דבר לפסיכולוג. ובפרט שמדובר בייעוץ ולא בהוראה. על ייעוץ אין מגבלות. כמובן השואל יכול לאמץ או לדחות את עצתי, כמו כל עצה אחרת. זה ברור מאליו ואין צורך לומר זאת.

השאר תגובה