מוסר והלכה

א. זו לא האסמכתא היחידה שלי. אני קודם כל נסמך על ההיגיון. אם אתה בספק אין מניעה לבחור את האופיצה המתאימה יותר למוסר. זה לא שונה משיקולי שעת הדחק ומצוקה. ההשוואה לרבי שמעון היא בזה (שרואים הכרעה משיקולי שעת הדחק ולא מפרשנות. אז גגם מוסר הוא שעת הדחק) ולא שזהו הפירוש לדבריו. מעבר לזה, רבי שמעון הוא דוגמה אחת מיני אלפים, וממש לא הבסיס העיקרי שלי. פוסקים כל הזמן מכריעים משיקולי מוסר. כבר בגמרא וגם אחריה. ב. כאשר יש שני פירושים שאינך יודע להכריע ביניהם זה אומר שהם שקולים. אין לנו מדד כמותי להיגיון בכל פירוש. לכן לא נכון שזה נדיר. זה מאד שכיח. במקרים רבים יש פירושים שקולים. חשוב על כל שיעור עיון ששמעת ותראה שמסבירים את מחלוקת הרבס"ם והרשב"א או רש"י ותוס' בכך שזה סובר X וזה סובר Y. כיצד תכריע? בדרך כלל אין דרך אחת עדיפה. מעבר לזה, כאשר יש פירוש אחד עדיף קצת, עדיין ייתכן שהמצוקה המוסרית תצדיק להסתמך על הפירוש הפחות סביר. בדיוק כמו שעת הדחק.