עריכות סבוראיות לשיטת הרמב"ם

אם השתכנעתי שתפיסת המחקר* נכונה ואכן יש המון המון עריכות מאוחרות מתקופת האמוראים בגמרא, האם יש לזה נפק"מ הלכתית מצד זה שהרמב"ם לא ראה את עצמו מחויב ל"רבנן סבוראי" וכל מה שבא אחריהם?
או שנגיד שאם אנחנו תופסים שונה מהרמב"ם את הגמרא וחושבים שהוא טעה בכך שרוב רובה היא יצירה אמוראית אז מימלא דעתו בנוגע למחויבות אך ורק לאמוראים איננה רלוונטית?
 
*וגם רבנים אוחזים בדברים דומים, למשל הרב זיני מחיפה טוען שכמעט כל סתמא דגמרא זה סבוראי (הוא עושה את זה דווקא כדי לדחות את המחקר, אבל זה לא רלוונטי לנד"ד)