קרלסון

כפי שכתבתי לא פעם, אני מתנגד נחרצות לכל הגבלה על חופש הביטוי, למעט במקרים שבהם יש סכנה קרובה וברורה לנזק. היללות על כך שראיון כזה מעניק "לגיטימציה" לאדם או לדעותיו הן בעיניי רק תירוץ לסתימת פיות וחלק מאותו "טרור ליברלי" שפושה בשיח הציבורי שלנו במטרה להשתיק דעות שלא מוצאות חן בעינינו.

אני סבור שצריך להיות מוכנים לשמוע את כולם – החל מחנין זועבי ועד איתמר בן גביר, וכן, אפילו מכחישי שואה, גם אם הדעות שלהם מקוממות או מעצבנות את הצורה. אם לקרלסון יש טענות, אפילו אם הן נתפסות בעינינו כשקריות או מעוותות, הדרך להתמודד איתן היא לא על ידי השתקה. הפתרון הנכון הוא לאפשר לו להשמיע את דבריו, ואם אתה חולק עליו – תתמודד איתו בצורה עניינית, תציג טיעוני נגד ותפריך את דבריו. בטווח הרחוק, מה שאמור להשפיע ולשנות אלו הטיעונים עצמם, ולא ההתלהמות, העלבונות או החרמות.

יתרה מזאת, יש ערך עיתונאי ציבורי בלהכיר דמויות כאלו, להבין כיצד הן חושבות ואיך הן מגיעות למסקנותיהן ולעמדותיהן. השאלה האם הראיון יתנהל באופן רציני או "צהוב" תלויה כמובן במראיין, אך הדרישה להוריד משהו מהמסך או למנוע את השידור רק בגלל עמדותיו של המרואיין נשמעת לי מנותקת לחלוטין. תנו לו לדבר, וכל אחד יבחר בשוק הדעות את מה שנראה לו נכון.