שאלה בהקשר למדעי החופש

שו”תקטגוריה: תורה ומדעשאלה בהקשר למדעי החופש
יעל ברוכים שאל לפני 2 חודשים

כבוד הרב שלום
אני קוראת בימים אלו את מדעי החופש… ורציתי לשאול – טוב, האמת שמן הסתם צצו לא מעט שאלות במהלך הקריאה… אבל לצורך המעשיות אעלה תהיה שעלתה לי בהקשר לסופרפוזיציה – משתמע – בין השורות – שהמקבילה הרוחנית למצב של סופרפוזיציה – או לצורך העניין – מצב שבו טרם נעשה תצפית/מדידה והתערבות – עדיין בשמים לא החליטו מה תהיה התוצאה…. כלומר מרווח אונטולוגי במציאות זה סוג של ביטוי לחוסר הכרעה משמים… אמנם גם חוסר הכרעה זו כשלעצמה היא רק לכאורה…. האם תוכל לחדד את הנושא? הקשר שבין תצפית-סופרפוזיציה-בחירה-דין משמים…?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

שלום רב.
איני יודע היכן ראית שם דיבור על מה שקורה בשמים. אני עוסק בספר רק במה שקורה על הקרקע. מה שרציתי לומר הוא שכדי לטעת את התופעה של רצון חופשי בתוך הפיזיקה צריך למצוא מרווחים בפיזיקה (נקודות לא דטרמיניסטיות בה), ואת זה יש רק בתורת הקוונטים. אבל הראיתי שם שגם תורת הקוונטים לא מאפשרת לעשות זאת, כי בחירה חופשית היא מעשה שנעשה בשיקול דעת. ואילו קריסה קוונטית היא תוצאה של הגרלה לפי התפלגות נתונה. מעורבות של האדם (או אלוהים) במערכת קוונטית גם היא חריגה מחוקי הפיזיקה.

יעל ברוכים הגיב לפני 2 חודשים

כבוד הרב שלום,

בעמ 283 בספר – אינטרמיצו חמישי אתה מתאר מצב אונטולוגי ובו לא יודעים משמים מי האישה הנישאה באמת… אי אפשר להתעלם מההקבלה של המתואר ל”חופש האונטולוגי” במכניקת הקוונטים… מה שמעניין אותי זה מה המשמעות הפיזקלית אם יש בכלל – ל”לא החליטו משמים”… גם משמעות לא פיזיקלית תתאים…. פשוט המשפט הזה מאוד עמוק…

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

השמים מופיעים רק במשל. לא הבנתי מה לא ברור. זו סיטואציה מאד פשוטה. ספק רגיל בקידושין הוא מצב שבו אדם מקדש אישה ולא זוכר מיהי. במצב כזה יש אישה מסוימת שנשואה לו ובשמים יודעים מיהי, אבל אצלו אין את המידע הזה. יש לו חוסר במידע. ספק כזה קרוי ספק הכרתי (אפיסטמי). חסר מידע בהכרה של האדם.
במקרה שמדובר שם, אדם קידש אחת משתי נשים בלי להגדיר איזו אחת מהן (למשל נתן פרוטה לאב וקידש את אחת מבנותיו). במצב כזה אין מישהי אחת מקודשת שבשמים יודעים מיהי. אין אישה מסוימת שהיא המקודשת. לכן זהו ספק אונטי (מציאותי) ולא אפיסטמי (הכרתי). זוהי עמימות במציאות עצמה ולא ספק במובנו המקובל.
הטענה היא שבתורת הקוונטים יש מצב דומה. גם שם חלקיק עובר דרך שני סדקים, אבל אין סדק אחד שדרכו הוא “באמת” עבר. יש עמימות במציאות עצמה. המשמעות הפיזיקלית מתוארת בניסוי המחשבתי שמכונה “החתול של שרדינגר” שמתואר שם ותוכלי גם לחפש ברשת.

יעל ברוכים הגיב לפני 2 חודשים

אין בעיה את כל מה שכתבת הבנתי… פשוט רציתי להבין יותר לעומק את המשפט שכתבת עכשיו בתגובתך “אין מישהי שבשמים יודעים מי היא”… יש כאן סתירה פנימית במשפט… איך בשמים לא יודעים? זה אולי תורם לסוגיית החופש אבל זה מגביל “אינסוף”… אבל למען האמת כל ההתכתבות הזו גורמת לי לחשוב שאולי זו “התקטננות” מצידי… באם הבאת את עניין השמים כמשל גרידא – לצורך חידוד הנושא ולא דווקא באמת מתקיים מצב כזה בשמים (שלא יודעים… פשוט שמים ו-לא יודעים במשפט אחד עושה לי מאוד לא טוב לוגית)

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

במקרה שתיארתי כן קיים מצב כזה. בשמים לא יודעים כי אין מה לדעת. אין אישה ספציפית. כפי שהסברתי, זה לא חוסר ידע של האדם אלא עמימות במציאות עצמה.
חשבי: האם בשמים יודעים מיהו קיסר צרפת הנוכחי? לא, כי אין קיסר כזה.

hgk crufho הגיב לפני 2 חודשים

הבנתי. תודה רבה! שבת שלום 🙂

השאר תגובה