תכנית התעריפים של טראמפ

1. שאלה מורכבת מאוד. זאת שאלה שמן הסתם מומחים בכלכלה ותורת המשחקים יתווכחו עליה, אבל זאת טכניקה נפוצה שבד"כ עובדת. במקרים מורכבים אולי לא. (אפשר לדון במס על סיגריות כדוגמה על מס שכנראה לא משנה את הצריכה)
2. ברור, זאת שאלה מוזרה, זה הבסיס של כלכלה. להיות יצרן ולא צרכן.
3. כן.

התחלתי לכתוב פה הסבר קצר על בסיס הכלכלה. אבל זה הרגיש ארוך ומיותר. הגע בנפשך אודות
שלושה מדינות בעלות אוכלוסייה של חמישה אנשים. תדמיין את המקח וממכר שם, ותבין את יסודות הכלכלה. אין פשוט מזה.

3. עניתי כן, בהנחה שהדרבון לייצור מקומי יעבוד.

דוד ש, יצור מקומי הוא בוודאי לא תמיד אופטימלי. אני למשל מתמקד בהתמחות בתחום אחד שבו אני יצרן ומייבא מהסופרמרקט את שאר הדברים. אם הייתי מנסה לייצר לעצמי לבד נעליים בננות וטיח לקירות, הרווחה שלי הייתה נפגעת ללא ספק.

פיני,
ברור. חשבתי לפרט בדיוק על זה, אבל זה סתם מגוחך, זה לא שו"ת בכלכלה וזה לא מועיל לפואנטה.

מדובר על מלחמת מעצמות שמייצרות שניהן כמעט הכל. אין ספק שדברים מסוימים כלכלי יותר לייבא. אבל עידוד כללי של העלאת התוצר המקומי הוא בוודאי צעד נכון (לא מתייחס לשאלה האם העידוד שטראמפ יבחר יהיה נכון)

כשאתה מגיע לשולחן המו"מ אתה רוצה להגיע עם כמה שיותר דברים להציע. אתה תבחר אם להציע בננות ונעליים או משהו אחר אבל וודאי שתרצה להגיע עם כמה שיותר הון.
נעשה רדוקציה לאבסורד: תעודד רק ייבוא – תגיע לשולחן עם חיוך רחב בלבד ולא יהיה לך מה להציע תמורת הייבוא.