אלוקים וחשיבה סינתטית

בשתי עגלות וכדור פורח אתה כותב כי:
\"האמונה באלוקים מבחינה מסוימת מהוה רובד יסודי יותר מאשר הרובד המודרניסטי-פוסטמודרניסטי, ומבחינה אחרת היא משנית לה. מחד, אמונה באלוקים אפשרית רק כשיש מוכנות להאמין בדברים בכלל (עמדה סינתטית, מודרניסטית). מאידך, אמון ביכולות הסינתטיות מבוסס על המאונה בגורם מתאם, כלומר באלוקים. במונחי התלמוד ניתן לומר ששני אלו \'באים כאחד\'\".
האם הרב יוכל לבאר מעט יותר את אופי ההיררכיה בין השניים (שכן דומני כי הניסוח של באים כאחד איננו נותן הסבר מספק ליחסים בין השניים כמו גם בסוגייה התלמודית)?