ביטול חזרת הש"ץ

שו”תקטגוריה: הלכהביטול חזרת הש"ץ
שואל שאל לפני 6 שנים

הבנתי שבעבר הרמב”ם ביטל אותה במצרים. הבנתי שלדעת הרב צבי פסח פרנק, תקנה שבוטלה, לא ניתן להחזירה (כך הוא טוען לגבי תקנת גידול בהמה דקה בא”י). אם כן, בימינו שלא מצויים בערים, ואנשים לא מכוונים לחזרת הש”ץ (ברכות לבטלה), ויש בה טורח ציבור, וביטול תורה, מדוע לא מבטלים אותה?

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

בימינו לא מבטלים כלום לצערי. אבל המקור שהבאת עוסק במקרה אחר: תקנה שכבר בוטלה האם ניתן להחזירה (או שדרושה סמכות שתתקן אותה מחדש). זו שאלה שונה. להיפך, זה בדיוק אומר שאי אפשר לבטל כי אין סמכות. אמנם כשכבר ביטלו (בסמכות או שלא בסמכות) נוצר מנהג וכעת יש לדון האם חובה לשמור עליו. צריך לזכור שכל מנהג הוא פריצת גדר הלכתית (לקולא או לחומרא), והחובה לשמור מנהג היא חובה לשמר את פריצת הגדר. לגבי הבערות, יש שטענו שזו לא רק תקנה לאלו שלא יודעים לקרוא אלא שהחזרה הופכת את התפילה לציבורית. אבל זה הסבר שבדיעבד.
——————————————————————————————
שואל:
בהמשך לשאלה שלי על ביטול חזרת הש”ץ, ראה מייל למטה שבו כתוב שבחלק מהישיבות ביטלו חזרת הש”ץ במנחה. האם אפשר להסתמך על זה כדי לבטל את חזרת הש”ץ גם בבתי כנסת רגילים?
 
שאלה: לפעמים, במקום הנוהג הרגיל של תפילת מנחה (שבו אחרי אשרי הציבור מתפלל שמונה עשרה בלחש ואח”כ החזן מתחיל חזרת הש”ץ) עושים “מנחה קצרה” (דהיינו, מיד אחרי אשרי החזן מתחיל שמונה עשרה בקול, עד “קדושה” ו”האל הקדוש” ואז מתפללים כולם בלחש (ואח”כ אין שוב חזרת הש”ץ). מתי לפי ההלכה ניתן לעשות כך, ומדוע בישיבות עושים כך כדבר שבשיגרה?
 
התשובה בקצרה: תפילה קצרה כאמור נועדה רק למצבי דחק, כגון שירא שיעבור זמן תפילה וכו’. ומה שבישיבות נהגו כך באופן רגיל, יש שבאמת העירו על כך, אך יש שהצדיקו את המנהג בטעמים שונים כמבואר להלן.   
 
התשובה ביתר הרחבה: 
 
על פי הרמ”א (או”ח, קכד, ב), מתפללים תפילה קצרה דווקא “בשעת הדחק, כגון שירא שיעבור זמן תפילה” (דהיינו, שלא יספיק הש”ץ לגמור י”ח ברכות בתוך זמן תפילה- מ”ב שם; ועוד מוסיף המ”ב שהוא הדין גם בשחרית, אם חוששים שלא תיגמר תפילת הש”ץ תוך זמן שחרית). ומדגיש שם המשנה ברורה בס”ק ו’ “ובלא שעת הדחק, הסכימו הרבה מהאחרונים שלא לעשות כן, כי עיקר התקנה מדינא להתפלל מתחילה בלחש, ואח”כ בקול רם”.
 
[ויש אומרים, שבמקום שיש לחשוש שבחזרת הש”ץ לא יהיו תשעה שמקשיבים ועונים, ג”כ יעשו כך- עיין קונטרס תפילת מרים שבספר שירת מרים, סימן מז הערה קמ].  
 
ויש לשאול, אם כך מדוע בהרבה ישיבות נוהגים כדבר שבשגרה להתפלל “מנחה קצרה”, גם בלא שעת הדחק? 
 
בקונטרס תפילת מרים שבספר שירת מרים, סימן מז הערה קמ, מובאים בעניין זה הדברים הבאים: 
 
“ובעיקר מנהג כמה ישיבות להתפלל מנחה קצרה, ביאר בספר אמת ליעקב (סימן קכד הערה 152) משמיה דהגר”י קמינצקי, דהטעם הוא משום שעיקר תקנת חזרת הש”ץ הייתה רק בבית הכנסת, ששם התפללו עמי הארץ שלא ידעו להתפלל, אבל בבית המדרש, ששם התפללו רק תלמידי חכמים, לא תיקנו חזרת הש”ץ כלל. ורק בשחרית חזרו התפילה אפילו בבית המדרש, משום סמיכת גאולה לתפילה, שאי אפשר להם להפסיק לאחר ‘גאל ישראל’ ולשמוע מהש”ץ עד קדושה, ולכן הוצרכו להתפלל בעצמם ולשוב ולשמוע חזרת הש”ץ.
 
עוד שמעתי מחכם אחד שליט”א, שטעם מנהג אותן ישיבות, שבימים שיש שיעור כללי, מתפללים מנחה קצרה, הרי זה משום שחששו שמחמת הריתחא דאורייתא ימשיכו לדבר בלימוד אחר השיעור על חשבון תפילת מנחה, ועדיף שידברו בזמן שהש”ץ אומר בקול את הברכות ראשונות ולא כשהציבור מתחילים תפילת לחש.
 
ובאמת היו הרבה שהתנגדו למנהג זה של כמה ישיבות, ועיין בספר ‘פאת שדך’ (עמ’ קיד) שהביא מהגר”א דושניצר שהיה מצטער על כך, אבל לא ביטל הנהגה זו אפילו במקומו. וכתב שם שבזמן הזה שכבר נפרצה הגדר הדחויה של הנהגה זו בכמה ישיבות, מצוה היא למאן דיישר חילה (=למי שיהיה בכוחו) להרוס את ההנהגה הזאת לגמרי, לא תיזכר ולא תיפקד. אמנם עיין עוד בשו”ת אז נדברו (חלק יב סימן כג) מה שכתב בזה”.
——————————————————————————————
הרב:
 
זה לא ממש ביטול אלא קיצור. מכיון שטעם התקנה בטל איני רואה מדוע לא לחפף במידת האפשר לפי גדרי ההלכה. לכן בהחלט אפשר לעשות כן.
אגב, לדעתי המנהג בישיבות זה פשוט מפני ביטול תורה.

מושה הגיב לפני 6 שנים

חשבתי לתומי, אם כך אז למה באמת לא יתקנו מחדש תפילה קצרה מאוד של כמה משפטים ושמע, וקדושה, וקדיש, ביטול קריאה בתורה בשני וחמישי) ושמונה (במקום M16) עשרה מקוצרר.

הרי גם ככה הם “קוראים” בתורה כל היום. בישיבות הכוונה.

Back to top button