בן לא דתי
שלום הרב,
אדם דתי שבנו נעשה לא דתי. האם הוא אמור מבחינה הלכתית לדוגמא לרצות שהבן שלו יתחתן אפילו שברור שהוא יעבור על איסורי נידה ושיחנך את בניו לכפירה באלוקים? וכמובן האם הוא אמור לשמוח בחתונה כזו? אני מתכוון כמובן לשאול גם מבחינה מהותית וגם אם יש מקורות הלכתיים לזה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
כמובן. התכוונתי לשאול על הנושא בכללותו דרך זה.
לדוגמא, האם האבא צריך לדחוף אותו להתחתן או לאידך אפילו לנסות למנוע ממנו מבחינה הלכתית?
כלומר השאלה היא האם עצם החתונה היא מצווה ודבר חיובי גם אם ברור ההשלכות ההלכתיות הבעיתיות שהיא תביא, או שלא.
זו שאלה רוחבית יותר מכמה אספקטים. כמו האם מבחינה תורנית חיים כשלעצמם גם בלי קיום מצוות הם חיוביים וקיום מצווה (של ונשמרתם ושלא להתאבד.. וכו) אלא שיש בהם חסרונות של קיום מצוות פרטיות, או שהלכתית אם בן אדם לא מקיים מצוות ועובר על עבירות שדינן כרת עקרונית עדיף שלא יחיה ואם היה בית דין וכו זה כבר היה קורה אבל מהותית זה כך..
אשמח מאד לתשובה עם מקורות הלכתיים כמובן ותודה על כל פועלך
גם אם היה בית דין וכו'. זה לא היה כבר קורה. נדיר שסנהדרין הייתה מוציאה להורג ולא על דברים כאלה. ואתה יודע מה אומרים עליה במצב כזה. צא ולמד.
השאלה האם החיים את אמצעי למצוות או לא, נדונה בטור 421 – עוד על ההיררכיה בין המצוות לחיים. שם הסברתי שלדעתי החיים הם ערך לעצמו.
אני חושב שצריך להבחין כאן בין בן הומו שנישואין שלו הם איסור בהכרח, ושם לא הייתי דוחף אותו להתחתן (אם כי לא מתנגד, כי מדובר באונס גמור), לבין נישואין של ילד חילוני ששם אין בהכרח איסורים. הוא יחליט אם ינהל אותם כדין או לא. זה כמו החובה להציל חיי חילוני, גם אם הנימוק לדחיית השבת היא "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה", והרי הוא לא ישמור. גם שם החובה היא להציל את חייו ולאפשר לו לשמור שבתות הרבה. מה הוא יעשה עם זה, זו החלטה שלו. הוא הדין כאן.
מה עוד שנישואין יש להם תפקיד בחייו של אדם בלי קשר לשאלה האם הוא מנהל אותם כדין או לא. תא זוגי הוא חשוב חברתית וגם לבני הזוג עצמם.
אני לא מנפק מקורות לשאלות שאין להן מקורות ברורים, ובטח לא מקורות מחייבים. במצבים כאלה כל אחד עושה עם המקורות מה שליבו חפץ. כתבתי את דעתי, אז כעת יש לך מקור אחד לפחות.
הנה כיוון מחשבה שעולה בדעתי:
ההתייחסות של האב תלויה באלטרנטיבה. אם הבן ירבה עבירות בעולם בגלל נישואיו – אזי מדובר בצעד מעציב. אם בין כך עובר את אותם עבירות, אזי מדובר בצעד משמח, כי אם עולם הבא לא יהיה לו, לפחות שיהיה לו עולם הזה…
ומה זה באבוד רשעים רינה? ותכלית שנאה שנאתים?
אני יוצא בהנחה שהוא לא רשע מהסוג שמצוה לשונאו ולשמוח במותו, בגלל רוח הכפירה בעולם והמצב הדתי בעם ישראל וכו׳ (כמבואר ברמב״ן ומהרי״ל וחזון איש). ובכל זאת יתכן שאת עולמו הרוחני איבד, לפחות חלק מרכזי ממנו.
תודה הרב על התשובה.
גם המקור שהבאת מ"חלל עליו שבת אחת" הוא תקף בטח כלפי ה"אדם הסביר" שלא יעיז להגיד שדין זה לא חל כלפי חילוני (ועל השאלה של חתונה יסתפק).
למרות שכל מקור כל אחד יפרש לפי מה שחושב עדיין אודה לך אם תוכל בכל זאת לזרוק כאן כמה מקורות לכאן ולכאן. גם בקשר לסוגיא האם מכניסים בשקלול צדדים לקיום/אי-קיום מצווה עכשווית את המציאות הסבירה שתהיה בהמשך
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer