גרמא בנזיקין
שלום וברכה.
רציתי לשאול לגבי הפטור של גרמא בנזיקין. שנראה שבמבט ראשון דבר תמוה מאד למה לפטור ולענ"ד קשה לומר שזה מדין לא פלוג של התורה שיש פעמים שבאמת כן היה עלינו לפטור ולכן התורה פטרה לגמרי. מה הסברא באמת?
הדבר היחיד שאני מכיר זה שבאמת יש שתי מערכות שונות בממונות (ע"פ הר"ן בדרשות דרוש יא) – חוקי התורה, וחוקי המדינה ולכן באמת יש הרבה דברים שהיינו עושים אחרת מהתורה, ולשונו שם: "ואני מבאר עוד זה, ואומר שכמו שנתיחדה תורתנו מבין נימוסי אומות העולם במצות וחוקים, אין ענינם תיקון מדיני כלל, אבל הנמשך מהם הוא חול השפע האלהי באומתנו והידבקו עמנו.. וזה שנתיחדה בו תורתנו הקדושה מנימוסי האומות הנ"ל, שאין להם עסק בזה כלל, כי אם בתיקון ענין קיבוצם… כי התיקון ההוא, המלך אשר נעמיד עלינו ישלים ענינו, אבל השופטים והסנהדרין היה תכליתם לשפוט העם במשפט אמיתי צודק בעצמו, שימשך ממנו הידבק ענין האלהי בנו, יושלם ממנו לגמרי סידור ענינן ההמוני או לא יושלם".
וא"כ אה"נ, הסברא הפשוטה אומרת לחייב אלא שדיני הנזיקין בתורה לא באין לפטור את ענייני המדינה, ובאמת המלך היה מחייב בגרמא, וכפי שמשמע בחת"ס (שו"ת ח"א או"ח ס' רח): "עד כאן הגעתי עד דין המלך, ונ"ל דרשות ביד המנהיגים להרוג ולענוש מקרא והיה עליך דמים [דברים י"ט י'] כמו שדרשו בזה במס' מ"ק ה' ע"א, ומסתמא גם אילו לא ניתנה תורה וקודם מתן תורה היו דינין ונימוסים וכל מלך במשפט יעמיד ארץ יעיין תשו' רמ"א סי' יו"ד, וניתנה תורה וחידשה אלה המשפטים (וקבע) [וקבעה] חוק גנב ישלם כפל, ושור תם חצי נזקו, שומרים כך וכך, אבל מה שלא הזכירה תורה כגון היזק שאינו ניכר לא הותר חלילה, דרכיה דרכי נועם, אלא איננו בכלל משפטי תורה והמלך וסנהדרין יראו לפי המקום ולפי הזמן ואין להתורה עסק בזה, והוא הדין ומכ"ש להסיר המזיקים הרבים הרוצחים בלא עדים וכדומה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
דבר זה לא כ"כ מובן לי, האם כוונת הר"ן שאין סברה בדיני נזיקין וכך צריך ללמוד סדר נזיקין כמו סדר קדשים? ולכאורה כוונתו שענייו התורה היא לגבי האמת המשפטית ולפי האמת המשפטית אתה פטור כי זה לא מתייחס אליך או משהו כזה (אם זוהי הסברה בגרמא, אשמח אם תוכל להסביר לי יותר דבר זה וההיגיון בו..), אך זה ג"כ קשה, שהרי מה עם פטור שן ורגל ברה"ר שהסביר הרא"ש (ב"ק ס' א) שפטור משום שא"א שילכו אחריהם הבעלים תמיד, שנראה שזוהי סברה 'נימוסית מדינית'..
אשמח אם תוכל להאיר עיני בכל דבר זה. תודה רבה ושבוע טוב.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
שלום וברכה, תודה רבה על התשובה.
מסתבר שהתורה עקבית, ואם היא פוטרת בגרמא בנזיקין כי אין סיבה משפטית לחייב משום שאין זיקה ישירה, אז כל הסברות בנזיקין לפי התורה אמורות להיות משפטיות, וזה סותר לכאורה למה התורה נותנת גזה"כ לפטור בור בכלים, שנראה שבאה להשליט סדר חיים נורמלי, וכן לגבי חצי נזק בשור תם וכן לגבי "מלוה הכתובה בתורה" שמסבירים שזה דברים שמבחינה משפטית לא היינו מחייבים והתורה חייבה וכו'. וזו עיקר השאלה שלי, למה בדיני ממונות התורה פעם 'משפטית' ופעם 'הנהגתית'…
לכאורה גם מעצם זה שהתורה נותנת גזה"כ בדיני ממונות ע"כ שהן לא סברות משפטיות, שהרי כל העניין של סברה משפטית זה שהיינו אומרים זאת מסברה כעין 'תורת המשפטים' וא"כ כל גזה"כ או שזה איזה משהו רוחני שמביא שפע אלוקי כדברי הר"ן או משהו הנהגתי-נימוסי..
אין כאן שום קשר לעקביות. יש דינים שתואמים להיגיון המוסרי ויש שלא. מעבר לזה, סברה משפטית אינה בהכרח קשורה למוסר או צדק. ראה בחלק השני של קונטרס המיגו שלי (מיגו כוח טענה הוא סברה משפטית).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer