דברים ז כב – מגבלת האל
שלום,
תוהה אם ניתן להבין מהפסוק בכותרת ("וְנָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה") שגם לאל יש מגבלות ואיננו כל יכול. הפסוקים הקודמים לפסוק זה באותו הפרק מעודדים את העם לא לחשוש מכיבוש הארץ ומזכירים כמה האל גדול ונורא, הניסים הגדולים שנעשו במצרים, ועל ניסים נוספים שיעשו (שליחת הצרעה) וכו'. בניגוד לפסוקים אלו, פסוק כ"ב הינו מאד רציונלי (ולא ניסי בעליל) – הכיבוש יהיה איטי פן תהיה הארץ שממה. וכי האין האל הכל יכול להבטיח גם את כיבושה המהיר של הארץ וגם למנוע את שממונה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אם לא ניתן ללמוד כמעט שום דבר מפסוקי התורה, אז מהיכן אמורים ללמוד?
סברא, מסורת או שלא ניתן ללמוד. הקושיא הזאת לא נוגעת לטענתי, שכן אם בפועל לא ניתן ללמוד אז זה נכון גם אם יש לך קושיות על כך. כדי לדחות את הטענה יש להראות שכן ניתן ללמוד. זה נדון כאן בהרבה מקומות באתר.
אעיר שהקושיא שמעלה השואל שרירה וקיימת מהסיבה הבאה: כל מי שעוסק אפילו קצת ב"תורה" לומד ממנה משהו בהכרח. גם אם זה מעט מאד, גם אם הוא מספר לעצמו ולזולתו שהוא לא לומד כלום. נתתי דוגמאות פשוטות בעבר ואין צורך לחזור עליהן. ממילא כך נדחית הטענה של מיכי בקלילות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer