דעת תיירה
שלום וברכה הרב
אשמח לשמוע בבקשה מה דעת על ״דעת תורה״ לפי האסכולה הליטאית, נמבארת את המושג הזה בכך שכל אדם מן היישוב באשר הוא, הריהו מושפע בהכרח מן הדברים שהוא שומע וקורא, ואלו מעצבים את תפיסת עולמו בדרכים גלויות וסמויות לרוב. לעומת זאת, תלמיד חכם שזכה ל"דעת תורה" מתאפיין בכך שמעודו לא קרא חומר לא תורני כגון עיתון או ספר מכל סוג שהוא (רח״ל) ומעולם לא שמע הרצאות לא תורניות ולא שוחח עם אנשים מחוץ למעגל התורני-הלכתי. כתוצאה מכך הלך מחשבתו מושתת אך ורק על השכלה במסלול התורני-הלכתי. לפיכך, בכל שאלה אקטואלית שעל הפרק, גם אם אינה מפורשת במקורות (כגון מפני שהיא קשורה בהתפתחויות טכנולוגיות חדישות, או בסיטואציה פוליטית חדשה), הרב בעל דעת התורה יכול בכל זאת להביע את דעת התורה. ברוח זו מסביר הרב וסרמן את מקור כוחו של רבו החפץ חיים. כך גם מסביר הרב משה פיינשטיין את העניין בהקדמתו לספר השו"ת שלו "אגרות משה".
ובאוזניי שמעתי בחור מישיבה ליטאית שהסביר כך את המושג, וציטט את ה״אגרות משה״.ובאוזניי שמעתי בחור מישיבה ליטאית שציטט בשם הראשיבע, שהוא אמר על רב מסויים שאולי לרוח הקודש הוא זכה, אבל ל״דעת תורה״ לא (א״ה: ללמדך שהאחרונה עולה על הראשונה…).
החזון איש כותב בכמה מאגרותיו, שאין כללים מדויקים לזיהויו של אדם כבעל דעת תורה, אלא כלל ישראל יש לו "חוש ריח" מיוחד לדעת מי זכה ל"דעת תורה" ואליו הם פונים בהמוניהם לקבל הדרכה וייעוץ.
המושג הזה מצוטט הרבה אצל הליטאים, ולא מצאתי התייחסות רחבה של הרב אליו. נשמח בבקשה לשמוע את דברי הרב בעניין, אם אינו לטורח.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
כפי שוודאי תוכל לנחש ממה שכתבתי ודיברתי לא פעם, אני מתנגד נחרצות לתפיסה הזו ולמושג "דעת תורה" כפי שהוא מוצג באסכולה שהזכרת. לא רואה למה אני אמור להתייחס. עינינו הרואות כיום שאנשים שמוסרים את נפשם על התורה ומנהיגים ציבור תורני מגלים רמת חשיבה ואחריות של ילדים בגן. בני ברק מפריכה את עצמה לדעת.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תודה רבה הרב.
כל העניין הזה של "דעת תורה" די ברור שהוא בא לתת איזה שהוא מיימד של סמכות לרבנים של הציבור החרדי, אין משהו מהותי או "רוחני" שם.
מה שמצחיק ואף אירוני זה שאפילו הרב דב לנדו, שהיום נחשב כמי שמנהיג את הציבור החרדי והוא בעל ה"דעת תורה" בדורנו, כאשר נחלק עם רבנים לפני כך וכך שנים על ריצה נפרדת של הליטאים לבחירות המקומיות בבני ברק, הוא סבר כנראה נגד כמה רבנים שאין לליטאים לרוץ בנפרד והתבטא כך בסוף המכתב:
"אקווה כי בעקבות הדברים הנ"ל לא יטענו נגדם טענות ידועות ברוח המוסכמות והמפורסמות. כגון: כבר הורה זקן. או, למשל: כך דעת תורה. או, אסור להתנגד אפי' בכי הוא זה לדעת גדולי הדור. או כל מיני חידושי הלכות שנתחדשו לאחרונה, וגם לא לאחרונה, בסוגיית ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין וכיוצ"ב. ואם בכ"ז יטענוך, אומר רק זאת בלבד: כל אותם דברים טובים ונחמדים מוכרים לנו היטב ומאז ומתמיד. במחילה, לא היום נולדנו, ואיננו נערים וקטנים, לא מבחינת הגיל ולא מבחינת הכרתינו את הנושאים הללו לא מהיום ולא מאתמול. ובוודאי ובוודאי שלא עתה יאלפונו דעת ובינה בהם [וכבוד המאלפים במקומם מונח] במה שבוננו אותנו היטב היטב רבותינו הקדושים מצוקי ארץ אשר את מימיהם הנאמנים שתינו בצימאון, וממקור תורתם הנישגבה ותבונתם העמוקה והגות ליבם הטהור זכינו לשאוב כל חד לפום שיעורא דילי'. ודמותם הקדושה ואמרותיהם הנשגבות וקדושת הנהגתם הנפלאה, עוד גם כעת וכיום עומדים וניצבים כחיים לנגד עינינו, מלהיבים את רוחינו, תוססים ושוקקים בקרבינו, ומנווטים את דרך חיינו בתורה, באמונה, בקיום מצות, ובהשקפה תורנית בריאה ומלאה בהירה ויסודית. יבינו זאת כל אלה שלא זכו לכל זאת!"
דהיינו בעל ה"דעת תורה" של ימינו אפילו הוא לא לוקח את הדבר הזה ברצינות. ללמדך…
לענ"ד זה לא מה שכתוב במכתב של ר' דב לנדו, הוא לא טוען שם שאין מושג כזה של דעת תורה אלא שהוא לא פחות "גדול" מהחולקים עליו וגם לו יש דעת תורה בהיותו תלמיד החזו"א.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer