האם קיימת היררכיה אובייקטיבית בערכם של תחומי ידע?

לדעתי, קיימת היררכיה אינטלקטואלית בין תחומי הידע השונים, וההעדפה של שאלות היסוד (המאקרו) אינה רק עניין של טעם אישי סובייקטיבי. נקודת המוצא לדיון הזה היא ההבנה שלידיעה, לחכמה ולהשתלמות האינטלקטואלית יש ערך עצמי (אינטרינזי), במנותק לחלוטין מן התועלת המעשית או היישומית שלהן.

כאשר אנו בוחנים את תחומי הידע הטהור (לאחר שניטרלנו שיקולים פונקציונליים ופסיכולוגיים), ההיררכיה ביניהם נגזרת מההבדל שבין הכרת הכללים, החוקים והעקרונות המופשטים, לבין הכרת פרטים עובדתיים מבודדים. אני מרבה להבחין בהקשר זה בין הגישה המדעית לגישה הטכנולוגית: בעוד שאיש הטכנולוגיה או המהנדס משתמש בחוקים כאמצעי כדי לפתור בעיות ספציפיות במציאות, איש המדע הטהור רואה במקרים הפרטיים והניסויים רק אמצעי (מעין מקרי מעבדה או "נפקא מינות") שנועדו לחשוף את התיאוריה המדעית ואת חוקי הטבע הכלליים הניצבים בתשתיתם. המטרה האינטלקטואלית העליונה אינה אגירת ידע על אוסף תופעות, אלא הבנת העקרונות שגוזרים אותן.

על פי אותו היגיון, חשיפת חוקי יסוד בפיזיקה, לימוד לוגיקה או התעמקות בהגותו של קאנט, הם עיסוקים בעלי משקל אינטלקטואלי רב יותר מאשר חקר עובדתי של מנגנוני החיכוך בסחוס כף הרגל. הסיבה לכך היא שהפילוסופיה, הלוגיקה וחוקי הפיזיקה היסודיים הם "תחומי רוחב" המאירים את מבני העומק של המציאות ושל החשיבה האנושית בכללותה, ואינם מוגבלים לתיאור של תופעה מקומית. הבנת העקרונות הרחבים והמופשטים מאפשרת לראות את ה"יער", בעוד שהתמקדות בפרט בודד, מורכב ככל שיהיה, משאירה אותך ברמת ה"עצים".

ניתן לראות הדגמה לתפיסה זו מתוך היחס שלי ללימוד תורה: מבחינתי, ללמוד את העובדה ההיסטורית-מקראית ש"אחות לוטן תמנע" זה אמנם לימוד תורה, אך מבחינה אינטלקטואלית טהורה לא למדתי מזה כמעט שום דבר מהותי ולכן זה נחווה בעיניי כחסר ערך. לעומת זאת, לימוד מושגי ולמדני, כמו בספר "קצות החושן", שמנתח עקרונות משפטיים וחושף מבני עומק לוגיים והלכתיים, מהווה עבודה אינטלקטואלית גבוהה הרבה יותר. העיסוק בעובדות יבשות נמצא נמוך יותר בהיררכיה מהעיסוק בלוגיקה ובחוקיות שמחוללת אותן.

עם זאת, צריך להודות שמבחינה לוגית קשה מאוד לבסס "סולם ערכים" אובייקטיבי שיוכיח שתחום אחד חשוב ממשנהו. השוואה בין דיסציפלינות סובלת לרוב מבעיה של אינקומנסורביליות (היעדר יחידת מידה משותפת) – קשה למצוא קנה מידה משותף שבו אפשר למדוד במדויק את ערכה של הפילוסופיה לעומת ערכה של הביולוגיה הנישתית. למרות הקושי הפורמלי לדרג זאת ב"יחידות משקל", האינטואיציה הסינתטית מכוונת אותנו להכיר בכך שתחומים הדורשים הפשטה, הכללה, שיטתיות לוגית ובחינה של הנחות יסוד — מייצגים מדרגה אינטלקטואלית גבוהה ומהותית יותר במכלול החכמה האנושית.