הבדל בין כוונה בגיור לכוונה בקניין

שו”תקטגוריה: הלכההבדל בין כוונה בגיור לכוונה בקניין
נתן שאל לפני שנה 1

שלום הרב,
 
רציתי לשאול לגבי ההשוואה בין כוונה בגיור לכוונה בקניין. הרב טוען שכמו שאדם קונה רק אם יש לו כוונה לקנות, והלכות הקניין הן רק אופן הביצוע, כך גם בגיור. צריך בסיס, תנאי מקדים, של כוונה לקבל את המצוות, והלכות הגיור הן אופן הביצוע של תהליך הגיור עבור מי שרוצה לקבל מצוות כתנאי מקדים.
ברור לי שכדי לקנות אתה צריך כוונה ורצון לקנות. כאן אעיר שהרב אמר בשיעור על ליל הסדר ומצוותיו שמי שלא התכוון לקנות אבל ביצע פעולה קניינית, הוא לא קנה. אני לא מבין את זה. איך אפשר לפנות להלכה כדי לבצע קניין על פי ההלכה, בלי לרצות לבצע קניין על פי ההלכה?
אבל בגיור אפשר להיכנס לתהליך (לפנות להלכה כדי לבצע את פעולות ההתגיירות) על מנת להצטרף לעם מטעמים אחרים כמובן, ולא מרצון לקיים אורח חיים דתי ומחויב להלכה.
אנסה להבהיר, גם לעצמי. בקניין מי שמברר הוא אדם דתי שפתח שולחן ערוך (או בירר בצורה אחרת) ורצה לבצע את הקניין לפי ההלכה. יש רצון הלכתי פנימי קודם לבירור ההלכה. אצל מתגייר שאינו רוצה לקיים מצוות אין את “הרצון ההלכתי” הזה. הוא פונה לבירור המעשים ההלכתיים החיצוניים שצריך לבצע כדי להיות מוכר כגר, כיהודי, אבל בלי הכוונה ההלכתית הפנימית. למה המצב של שני האנשים האלה זהה? מדוע לייחס לשניהם רצון הלכתי? לשני האנשים יש מוטיבציה לבצע את הפרוצדורה ההלכתית, אבל רק לקונה יש רצון הלכתי. למתגייר מסוג כזה יש מניע זר לביצוע הפרוצדורה ההלכתית, ולא רצון לקבל מצוות.
מקווה שיצא לי ברור…

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שנה 1

לא הבנתי את השאלה. לא ייחסתי לשניהם רצון הלכתי. להיפך, אמרתי שאם יש גר שלא מתכוון לקבל מצוות אז מעשי הגיור שהוא יעשה הם חסרי משמעות (כי גיור משמעותו קבלת מצוות). כלומר אני מדבר בדיוק על המקרה שבו מגיע גר ועושה את פעולות הגיור מסיבות אחרות. לכן ברור שאני מכיר בקיומו של מצב כזה.

השאר תגובה