גר קטן
שלום הרב
הגמ' במסכת כתובות דף יא א דנה בנושא גיורו של קטן שמגוייר על דעת בי"ד מדין " זכין " , כיצד שייך לצרף כוונה למעשה של מישהו אחר , הדברים דומים לאדם שאינו יודע לכוון בתפילתו ואדם אחר יכוון בעבורו בעוד שהוא יבצע אקטיבית את התפילה , והאם ניתן לומר בעקבות זאת שתהליך גיור הקטן הוא בעצם מעין קניין שהמילה וטבילה הם צורת הביטוי המעשיים שלו ובאופן כזה ניתן להקנות הגרות לקטן ( אני יודע שרעיון זה קיים בישיבות שעוסקות בסוגייא ) ?
1 Answers
דומני שחשוב כאן להפריד בין שני ניסוחים.
- כפשוטה, כוונת הגמרא היא שמחוללים עבור הקטן את הגרות מדין זכין (כמו שליח שעושה עבורו מעשה. אין סיבה להגדיר זאת דווקא כקנייה של משהו. כמו שליחות לתרומה או לגירושין). כאן בי"ד הם שלוחים שלו (וכבר תוס' שם עומד על כך שיש זכין לקטן כי זכין לא מטעם שליחות. ורעק"א כתב שגם אם זה מדין שליחות זו שליחות שלא צריכה מינוי ולכן שייכת גם בקטן. אמנם הוא גם גוי, ואין שליחות לגווי. וכבר עמדו בזה בתוס' ובמפרשים בכתובות שם). בניסוח הזה לא נכון לומר שכוונת בי"ד מועילה לקטן. בי"ד הם שלוחיו כמו שליח לקידושין.
- בי"ד מטבילים את הקטן (כמו שאדם טובל כלי). דוגמה לדבר ממ"ש ר"ש שקאפ על הגמרא בחולין לא שאישה דוחפת את חברתה למקווה והיא נטהרת עם כוונתה של הדוחפת (כמובן מדובר בטהרה לקדשים ותרומה שצריכה כוונה). וביאר רש"ש שהדוחפת עושה פעולת טבילה על הנדחפת, ולכן כוונת הדוחפת מועילה כי גם המעשה הוא שלה. הוא הדין גם לגר קטן שהמעשה הוא של בי"ד ולכן כוונתם מועילה (לא עבור הקטן אלא עבור מעשיהם שלהם. התוצאה היא שהקטן הופך ליהודי).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer