חדש באתר: עוזר בינה מלאכותית המבוסס על כתביו ושיעוריו של הרב מיכאל אברהם

השפעת חידוש בידיעתנו לגבי המציאות הפיזית על ההלכה הנטורליסטית

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיהשפעת חידוש בידיעתנו לגבי המציאות הפיזית על ההלכה הנטורליסטית
שחר שאל לפני 2 חודשים (26/05/2026 14:52)

שלום הרב,

כידוע לי, רבי שמעון שקאפ חידש את המושגים “מכאן ולהבא למפרע” ו“גירושין קלושים”. להבנתי, מושגים אלו מבוססים על תפיסה של המציאות שלפיה העתיד אינו יכול להשפיע על העבר, ושדבר אינו יכול להיות מוגדר בשני מצבים מנוגדים בו־זמנית, אלא רק באחד מהם.

האם לאור תופעות המתוארות בפיזיקה הקוונטית בימינו, כגון ניסויי “הבחירה המאוחרת”, ניתן להציע הסברים נטורליסטיים חדשים למושג ההלכתי “למפרע”?

תודה רבה!


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 חודשים (26/05/2026 15:26)

ההנחה שלך לגבי שיטתו של הגר"ש שקופ הפוכה למה שאני מסביר ומנתח בכתביי. למעשה, שיטתו של ר' שמעון שקופ מקבילה באופן מפתיע לתופעות המתוארות בפיזיקה הקוונטית, ודווקא ההקבלה הזו היא שמאפשרת לנו להבין מושגים הלכתיים אלו באופן עקבי וקוהרנטי.

ראשית, לגבי הימצאות בשני מצבים מנוגדים: בניגוד להנחתך, ר' שמעון שקופ טוען שאישה שהתגרשה על תנאי (למשל, על מנת שלא תשתה יין) נמצאת בתקופת הביניים במצב של מציאות עמומה – היא גם אשת איש וגם גרושה בו-זמנית. בראייה פילוסופית-מושגית, אין כאן סתירה לוגית כיוון ש"חלות" היא ישות מטאפיזית; כמו שניתן לשים מלח וסוכר באותו תבשיל מבלי שתיווצר סתירה בעצמים (הגם שההשלכות על הטעם מנוגדות), כך יכולות לרבוץ על האישה שתי חלויות סותרות של אשת איש וגרושה גם יחד. אני נוהג להשוות את מצב העמימות האונטית הזה לסופרפוזיציה קוונטית (כמו החתול של שרדינגר), שבה המערכת מכילה את שתי האפשרויות יחדיו במעין "קידושין קלושים". קיום התנאי או הפרתו מתפקד ממש כמו "מדידה" בפיזיקה שמביאה ל"קריסת פונקציית הגל" לאחת משתי האפשרויות הללו.

שנית, באשר להשפעת העתיד על העבר: ישנה הבחנה יסודית בין המושג השגור "איגלאי מילתא למפרע" לבין המושג "מכאן ולהבא למפרע" שטבע ר' שמעון שקופ. לרוב מבינים תנאי כ"איגלאי מילתא למפרע" – אירוע עתידי שרק מגלה לנו מידע אפיסטמי על העבר שהיה נכון תמיד, בדומה לאדם בחו"ל שמגלה בדיעבד שנולד לו בן ולא בת. אולם, ר' שמעון שקופ מחדש שמנגנון התנאי פועל בדרך של "מכאן ולהבא למפרע", שמשמעותו היא שהאירוע העתידי אינו רק מגלה מידע, אלא מחולל סיבתית את התוצאה למפרע. מדובר בסיבתיות משפטית הפוכה בזמן, שבה אירוע שמופיע מאוחר יותר על ציר הזמן משנה את המציאות שקדמה לו.

תורת הקוונטים מסייעת במודל לוגי-פורמלי לעניין, אבל לא בהסבר. אני חושב שהמושג נזה יכול לסייע בהבנת תופעות קוונטיות דומות. בספר הרביעי בסדרת לוגיקה תלמודית אני מפרט.

חשוב להדגיש: גם אלמלא הייתה הפיזיקה מגלה תופעות של חזרה בזמן או סופרפוזיציה, המושגים ההלכתיים הללו עומדים בפני עצמם כיצירים קוהרנטיים. ההלכה אינה מוגבלת על ידי הפיזיקה. ניתן להגדיר חזרה בזמן או סיבתיות הפוכה באופן לוגי-עקבי גם בלי פיזיקה (למשל, באמצעות מודל של שני צירי זמן המשמש כפיקציה משפטית, בו ציר זמן אחד זורם על גבי ציר זמן סטטי). הפיזיקה הקוונטית רק מספקת לנו מודל שממחיש כיצד מבנים לוגיים "מוזרים" כאלו אכן יכולים להתקיים ולהיות מתוארים אפילו בעולם הטבע עצמו.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה