חופה וקידושין ללא רב

לא עדיף שלא יתחתנו כדין תורה כדי שבמקרה השכיח שתהיה בגידה או גירושין ללא גט לא תהיה בעיה של אשת איש וממזרות?

זוהי בעיה שאני משתמש בה לא פעם כדי להדגים את העניין של רוח ההלכה. מבחינת ההלכה הפורמלית ודאי עדיף שלא יינשאו. אין מצווה להינשא והם ודאי לא בני קיום מצווה. ויש את הסכנה של ניאוף (אם כי הם גם לא בני עבירה) וממזרות.
לכן לא פעם עלו הצעות להציב עד פסול כדי שהקידושים לא יתפסו וכו' (לדעתי זה לא מועיל, אבל זה דיון אחר). אבל כמעט כל הפוסקים מאוחדים בתפיסה שבכל זאת עדיף להשיאם כדת משה וישראל, ובוודאי לא לפסול את הקידושין אם הם כבר מחליטים להינשא כדמו"י (זה עניין של ברכה לבטלה וגם חוסר יושר כלפיהם).
אני אינני מטיף לזוגות חילוניים להינשא כדת משה וישראל, ואינני בטוח שיש בכך ערך דתי רב עבורם. אבל לפסול קידושין לדעתי לא נכון. לדעת רוב הפוסקים ראוי להשיאם לכתחילה, וזהו שיקול של פאסט נישט (ראו בטוריי על זה).
אמנם אצלך מדובר על לא להשיא ולא על לפסול. זה אפשרי כמובן. ועדיין אם הם מוכנים להינשא כדמו"י הייתי משיא אותם.