בחירות

אם אכן אתה וחבריך תלמידים שלי, יש לכם הזדמנות מצוינת ליישם את מה שלמדתם, כלומר להתנתק מהרגשות ולהפעיל חשיבה רציונלית. הרגשות שלי כלי הערבים והתבטאויותיהם דומים לשלך. אבל אני לא נותן להם לנהל אותי. דבריך מתבססים על תפיסה שגויה של עמדתי ועל בלבול בין הצהרות ודימויים לבין מבחן המעשים והתוצאות בשטח. זו תגובה אמוציונלית, ומתלמידים שלי, כאמור, אני מצפה להתגבר על זה.

בפוליטיקה ובניתוח חברתי, איני בוחן מפלגות או מנהיגים לפי התיאוריות, האוטופיות או הצהרותיהם התיאולוגיות, אלא לפי הפרקטיקה והתוצאות בפועל. גם אצל פוליטיקאים ורבנים יהודים (כולל בן גביר, סמוטריץ' או נציגים חרדים) ישנן תפיסות קיצוניות או הצהרות שמשתנות בהתאם לקהל היעד. צעד פוליטי צריך להיבחן לפי תוצאותיו ומול התוצאות באם לא עושים אותו.

מנסור עבאס ומפלגת רע"מ הוכיחו במעשים בממשלת השינוי נכונות לפעול במסגרת אזרחית במדינה יהודית, להתנתק ממרות מועצת השורא, ולמקד את נציגותם בצרכים אזרחיים, בצמצום הפשיעה ובשלטון החוק, מבלי להפריע לנקיטת צעדים ביטחוניים נחוצים. נכון שהוא מתפתל לגבי חמאס, ואני מעריך שזה נובע מאילוצים פנימיים שלו (בדיוק כמו אצל הרבה יהודים). אבל גם אם אכן זה מה שהוא חושב, אני בוחן את מעשיו ואת התוצאות של צירופו לקואליציה. ועוד לא דיברתי על אחמד טיבי המנוול, חברו הטוב ביותר של ערפאת הרוצח המושחת. ועדיין אני בוחן את התוצאות של כל צעד ביחס אליו ולא את יחסי אליו ואת הכעס שאני חש כלפיו.

הטענה שיש להעדיף קואליציה עם מנהיגים חרדים מבוססת על הזדהות עמם כיהודים (דתיים. אמנם בני דת אחרת משלי). אבל הם דוגלים בהשתמטות המונית מדשירות צבאי מנשיאה בנטל הכלכלי ובשוד שיטתי של הקופה הציבורית. אם נותנים להם להמשיך במעלליהם זהו איום קיומי על מדינת ישראל. דבריך מתעלמים מהנזק הקיומי ארוך הטווח שהם גורמים למדינה. שים לב ששם לא מדובר בהצהרות אלא בנזקים עצומים בפועל שמסכנים ממשית את קיומה של המדינה. מה שהערבים רחוקים מאד מלעשות. הפוליטיקה החרדית הנוכחית מקדמת השתמטות מגיוס, עידוד אי-יציאה לעבודה, ושוד הקופה הציבורית באמצעות תקצוב המנציח עוני ובדלנות ("תקצוב עוכר תוצר"). לעומת זאת, תקצוב ושילוב אזרחי של החברה הערבית דרך גורמים פרגמטיים הוא תקצוב מועיל המניב תשואה כלכלית וחברתית (הורדת הפשיעה) לכולנו. במישור התוצאתי, קואליציה המבוססת על סחטנות חרדית ושחיתות ממיטה נזק מוסרי, מוסדי וכלכלי עמוק. ואילו קואליציה עם הערבים אולי מרגיזה את התחושות שלנו אבל תוצאתית מביאה יותר תועלת מנזק.

באשר לאותן "אינטואיציות" או תחושות בטן לגבי תרבותם של הערבים, ניהול מדינה והחלטות פוליטיות אינם יכולים להתבסס על יצרים, פחדים או תעמולה. נתניהו עצמו היה הראשון שניסה בכל כוחו לצרף את מנסור עבאס לקואליציה שלו, ורק סמוטריץ' טירפד זאת; רק לאחר מכן ביבי הפך אותו בספין תעמולתי לאיום קיומי. ראה למשל את הסרטון הזה: https://www.facebook.com/share/v/19h7rs8sFX/

ועוד הערה. הערבים הישראלים כאן כדי להישאר. אם אתה עושה להם טרנספר לבריאות. אבל אם לא, אז יש לך שתי אפשרויות: להשאיר אותם מנוכרים ומנותקים וחסרי פרנסה וזכויות ולא לטפל בצרכיהם, מה שמוביל ליותר עוינות ולפשע ואלימות ועומס כלכלי כבד, או לנסות לשלב אותם כדי למנוע ככל האפשר את כל זה, וגם לתרום לתוצר. לכן ההשוואות לאירופה הן מגוחכות (שוב אמוציונליות). באירופה הם הביאו אותם במו ידיהם. את זה ודאי לא הייתי עושה. אבל אם הם כבר כאן עליך לשקול אלטרנטיבות זו מול זו ואז להחליט במי אתה בוחר. אחרי שהבאת את המהגרים לאירופה אתה צריך לחשוב מה אתה עושה איתם. זה לא אותה שאלה כמו האם להביא אותם.

לסיכום, אין מדובר בהעדפה של ערבים על פני יהודים במישור הרגשי או הזהותי, אלא בהעדפת תוצאה מועילה למדינה על פני תוצאה הרסנית ומזלזלת בחובות הבסיסיות של האזרח. חשיבה רציונלית דורשת להתגבר על הרגשות הללו.