לוסי שובי הביתה

הרעיון של 'מיזם קצות' הוא רעיון מצויין, שהרי מדובר בסוגיות משפטיות, שרלבנטיות למשפטנים מכל האומות והאמונות. נזמין את כב' השופטת קטנג'י בראון-ג'קסון להנחות פאנל בנושא 'ספק אישה בעדות ודין' 🙂

בברכה, יוסף צבי בידאני לוי-טרמפטיסט

בס"ד כ"ה באד"ב תשפ"ב

מלבד חומרתו העצמית של איסור נישואי תערובת, שעליו אומר הנביא: 'כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר' – הרי שיש כאן 'נקודת אל-חזור'. מי שעובר על איסורי שבת כשרות וטהרה לא מסתכן באיבוד זהותו היהודית, ותמיד, ובפרט אם הוא עוסק בתנ"ך – קיים הסיכוי ש'המאור שבתורה' יביא את לימודו לכלל מעשה.

לעומתו מי שנשוי לנכרית – גם אם יעלו בו הרהורי תשובה, יקשה עליו מאד לפרוש מאשתו ומילדיו, שהם נכרים כמוה. מצב זה של 'נישואי תערובת' – קל להיכנס אליו כשאהבה יוקדת, אך קשה מאד לצאת ממנו כשמתחילים להתפכח מה'חלום'.

בשנים שעברו היו נישואי תערובת 'טאבו' אפילו בציבור החילוני בארץ, אפילו אצל אלה שלא שמרו כלום מהמצוות שבין אדם למקום – הקפידו בזה כדי לשמור על הזהות היהודית. כיום שכבר מנשבות בציבור רוחות של 'פתיחות' – יש כבר בארץ תופעה, מצומצמת עדיין, של נישואי תערובת. מתן הנחיית 'ועידת התנ"ך' לנכרית הנשואה ליהודי – היא כמעט 'הגשר מרב' לתופעה.

אני מבין שלא נעים לבטל את הזמנתה של הגב' אהריש אחרי שכבר הזמינוה. אציע איפוא, שיעבירוה לפאנל בנושא 'נישואין דו-לאומיים בתקופת המקרא ובימינו',, שבו ישתתפו לשם האיזון גם נציגי 'להב"ה' ו'יד לאחים' 🙂

בברכה, יפתח בר-קושב ערובינסקי