לפלוג וליתני בדידה

סליחה. אנסה עוד פעם.
יש מבנים שונים של טיעונים ועבור חלק מהמבנים יש ביטויים מיוחדים, כך שעצם ההופעה של ביטוי כזה כבר אומר מה הסוג של הטיעון שעומד להופיע. גם בלי להבין את התוכן אפשר לדעת לפי הביטוי שזה המבנה שמופיע.
למשל הצירוף "ממה נפשך" מצביע על טיעון שאומר שיש כמה שבילים א' ב' ג' אבל כולם מובילים לאותו יעד. הביטוי "ליפלוג וליתני בדידה" מתאר טענה שאם המשתנה המשפיע הוא א' אז היו צריכים להשאיר את כל המשתנים האחרים קבועים ולשנות אך ורק את א' באופן המינימלי (ומכך שלא עשו את זה אפשר להסיק שהמשתנה המשפיע הוא לא רק א'). הביטוי "בשלמא…" משמש למבנים שאומרים לפי דעה א' התופעה מוסברת אבל לפי דעה ב' התופעה לא מוסברת ולכן כנראה דעה א' נכונה.
אלו מבנים של טיעון שמשמשים בכל דיון שבעולם אבל בגמרא טבעו להם מונחים מיוחדים. אני מחפש עוד מונחים כאלה (זה סעיף א'). וגם תרגום עברי הולם לשני המונחים "ממה נפשך" ו"לפלוג וליתני בדידה" (סעיף ב)

צריך להתיישב ולחשוב.
לימא כתנאי, איבעית אימא, הכא במאי עסקינן, חסורי מחסרא והכי קתני, תנן, דתניא, קשיא, תיובתא, פלוני ופלוני ופלוני כולהו סבירא להו (אין הלכה כשיטה), תברא מי ששנה זו לא שנה זו.

למה צריך תרגום ל"מה נפשך"? משתמשים בזה גם בעברית. בכל אופן, איני מכיר תרגום מקובל (בלוגיקה מכנים זאת טיעון דילמה, אבל זה לא תרגום ולא משתמשים בזה כדי להציג ולנסח את הטיעון עצמו).