מדיח בשבת

הי,
הנחתי שבגלל שהמים שיוצאים בכל המדיח הם מים שכוונו לצאת לפני שבת.
הנה המאמר של צומת בנושא.
https://zomet.org.il/faq/%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%97-%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%aa/

מתייחסים שם לבישול האוכל ופוטרים את זה ב
" גם צירופי היתר של 'גרמא' ו'אינו מתכוון' לבישול, וגם 'לא ניחא ליה' בבישול שיירים אלו."

שאני חושב על זה אני לא מבין בדיוק איך פוטרים את הבעיה של בישול המים ולמה זה שונה מנוזל הברקה שלא בושל
אולי בגלל שאתה רוצה שנוזל ההברקה יבושל אסור ואילו המים ושאריות האוכל לא מעניינות אבל זו רק השערה שלי.
מה דעת הרב בנושא?

זכור לי שממילא אין במדיח דרך בישול כמו שמתירים בשר בחלב במדיח או במכונת כביסה כי אין בזה דרך בישול

בישול המים נעשה בדרך של גרמא כי שעון השבת מפעיל את המדיח והטענה שסגירת הדלת היא פחות מגרמא. אבל אם כך אז גם בישול טיפות המים שנותרו על הכלים הוא כך. לכן שאלתי מדוע אתה מוטרד מטיפות המים ולא ממי המדיח עצמם. איני מבין מדוע הם מוטרדים מהדטרגנט ולא ממי המדיח עצמם. אולי בגלל שאת הדטרגנט אנחנו מניחים שם במו ידינו ולכניסת המים אנחנו רק גרמא.

אין לי תשובה יכול להיות שאני שצריך להיות מודאג משניהם.
אבל אם הכל זה סוג של גרמא אז למה בנוזל כן יש חשש ואילו במים שמגיעים מהכלים אין?

לגבי הטענה של אורן שאין בישול במדיח,האם יש מקור לדבר?

רבינו וחברים. אולי אפשר לצרף, שלפי הרמב"ם מותר לחמם אפי' מרק על הפלטה להבנתי. {הוא לא סובר שזה בישול} התימנים שהולכים לאור פסיקותיו. מניחים בשבת בבוקר מרק על הפלטה. אז אולי יש על מי לסמוך ולהתיר אם זה קשור פה. לא נכנסתי לעובי הקורה של הדיון.

מדובר כאן על בישול ולא על חימום, וזה לא על פלטה.

אני צריך להיכנס לעובי הקורה, שכן יש כאן כמה נקודות שלא ברורות לי. רק אכתוב שלאור מה שאני קורא נראה שיש על מי לסמוך להיתר, בלי להביע עמדה משלי.

לדעתי מדובר על מצב שבו המדיח יפעל בכל מקרה כי ביטלו את המנגנון שמונע ממנו לעבוד עם דלת פתוחה ולכן מי המדיח שמתחממים לא רלוונטיים כי לא בוצעה בשבת שום פעולה שגורמת לבישול שלהם משא"כ לגבי שיירי האוכל והטבליה אם לא הוכנסה למדיח עצמו לפני שבת (לא לדלת שהסגרת בשבת). לגבי שיירי האוכל יש את הסברות שלא ניחא ליה ושזה הולך לאיבוד.

הי י.ו
אני מבין את העניין של שיירי האוכל שזה לא ניחא ליה.

אבל משקשה שצומת מורים שאת הטבלית ישימו לפני שבת בתוך המדיח ופתח הנוזל ייחסם.
שאני שם כלים במדיח תמיד הם רטובים כי עשיתי שטיפה קלה ואז אני ממלא את דלת המדיח במים
למה על המים האלו אין הקפדה? גם על אלו אפשר לטעון שלא ניחה לייה?
הייתי חושב שבאתר של צומת יגידו שאין בעיה עם המים שמגיעים מהצלחת מסיבה כל שהיא או שיגדו שצריך להחמיר שלא יהיה מים ולדעתי זה מאוד קשה כי האדם הממוצע לפני שהוא שם במדיח הוא שוטף את המים.

המים של השטיפה עצמה (של המדיח) אי אפשר להגיד עליהם שלא ניחא ליה כי הם מתחממים במטרה לנקות את הכלים. את שיירי האוכל אין שום מטרה לחמם / לבשל והגיוני להשתמש באותה סברא לגבי המים שנשארו על הכלים כי הם לא שם בשביל השטיפה במדיח אלא פשוט נשארו מהשטיפה הקודמת וחסרי משמעות מבחינת השטיפה במדיח (לא אכפת ליה). הטבליה עצמה היא חלק מהשטיפה ופחות שייך לומר שלא ניחא ליה על זה (אפשר להתפלפל גם על זה ואכמ״ל)

הי י.ו.
אני אוהב את הסברה שלך

נשמע סביר.
מכיוון שאין לי כתפיים הילכתיות אשמח לשמוע את הניתוח של הרב מיכי

הרב מיכי האם חושב שהסברה של י.ו. לגבי המים הוא הגיוני?

כפי שכתבתי, המציאות עצמה לא לגמרי ברורה לי. הסברה הזאת לגבי הניחותא כמובן נכונה. אם כי יש לדחות שהמים שעל הכלים יצטרפו למי המדיח עצמם ולכן לא נכון לדון בהם לחוד.

אולי אפשר להוסיף לכל זה. את המושג, מלאכה שנעשית מאליה. ואז יהיה מותר?

או. מלאכה ואינה צריכה אלא לגופא. כמו החופר בור ואינו צריך אלא לעפרו.
והוזכר פה בשר וחלב. ושזה לא דרך בישול מדיח. אז בישול אין כאן. אבל איסור הנאה אולי יש פה, שהבשרי והחלבי נבלע בכלים. ואז כשאוכלים מתוך הכלים, אולי יהיה אסור. וגם איסור אכילה.