מוסר והלכה
הבנתי שלדעתך ההלכה לא קשורה למוסר. לפי זה במקרה יש כל כך הרבה דמיון בניהם? במקרה יצא שלפי שניהם צריך לכבד הורים, לתת צדקה, לעשות חסד, לא לרצוח, לא לגנוב..? לפי שיטתך באותה מידה ההלכה יכלה להכיל מצווה לרצוח כל אדם, לגנוב מכל אדם, לא לעשות חסד וכו', ובמזל יצא שההלכה סה"כ מסתדרת עם המוסר? נכון שיש גם סתירות בניהם, אבל עדיין נראה שהדמיון גדול מדי בשביל להגיד שאין קשר בניהם, ואולי הוא מעיד על כך שיש קשר מסוים בניהם, גם אם לא טריוויאלי (ולכן אין התאמה מלאה). מה דעתך? לא יותר סביר לומר כך?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאלה שלך עלתה כאן לא פעם בעבר. זה שאני טוען שמדובר בשתי קטגוריות שונות לחלוטין ובלתי תלויות, אינו אומר שהדמיון וההתאמה ביניהן הם תוצאה של מזל או מקריות עיוורת.
ההתאמה הרבה בין המוסר להלכה אינה מקרית, אלא תוצאה של מבנה העולם. הקב"ה הוא זה שברא את העולם, הוא נטע בנו את המצפון המוסרי, והוא זה שנתן את ההלכה. מטבע הדברים, הקב"ה מנסה לסנכרן וליצור מתאם מירבי בין ערכים מוסריים לערכים דתיים. המוסר נועד להשיג מטרות של תיקון החברה האנושית, ואילו ההלכה נועדה להשיג מטרות דתיות ורוחניות (כמו קדושה או "חול העניין האלוהי"). ככל שהדבר מתאפשר, המטרות הדתיות מיושמות באופן שלא יפגע במטרות המוסריות, ולכן יש התלכדות רבה. הקונפליקטים נוצרים רק באותם מצבים שלא ניתן לוגית לתאם בין השגת היעד הדתי והיעד המוסרי.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer