ספק וספק ספיקא

שלום רב
במסכת נידה (נד ע״ב) הגמרא מחפשת מקור לכך שימי לידה נקיים יכולים להיחשב לימי ספירת זיבה. הראיה מובאת מדין אישה שהפילה ואינה יודעת מה הפילה, שימי הלידה עולים לה לספירת זיבה. הגמרא מקשה ששם מדובר רק בצד שמא ילדה זכר, ואילו השבוע השני (שמא נקבה) הוא חומרא בלבד ולכן ניתן לספור בו (ואין ראיה שימי לידה כולים לספירה) . על כך משיבה הגמרא שאין סיבה להעמיד את הספק רק בזכר, שהרי יש ספק גם בנקבה, ומכאן מוכח שימי לידה עצמם ראויים לספירה לזיבה.

שאלה – לגבי נקבה האם זה יחשב כספק ספיקא או ספק רגיל ראשוני (נראה לי שהתוספות מסבירים שזה ספק ספיקא)
ספק ילדה ולד , ספק נפל ואם תאמר ולד – אז יש להסתפק בזכר? 

ואם זה באמת ספק ספיקא לא ברור איך הגמרא מביאה מכאן הוכחה…
תודה מראש