ספר הלכה ומציאות בזמן הזה
שלומות וברכות
ראשית יאמר,
אני מוצא את התוכן באתר של כבודו, כמרתק יישר כוח גדול!
לאחר שעיינתי בתוכן שבאתר, נראה לי שכבודו יגלה עניין בספרי הקטן המצ"ב.
אשמח לקבל הערות או הארות.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
מי שיוצא מנקודת הנחה שגדולי האומה וצדיקיה בעבר לא נכשלו באכילת דבר טומאה אפילו בשוגג ובאונס (צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם. ותקלה אינה חטא, אלא כל מאכלות טומאה), יכול להסיק מכאן שעל כורחך בשתיית מים אין משום אכילת דבר טמא אף כשהם לא מסוננים בפילטר של חצי מיקרומטר.
"ולא ניתנה תורה למלאכי השרת", היינו שבימי אבותינו כדי להבחין בחד-תאיים שבמים, היית צריך להיות מלאך שרת, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת.
(לבי אומר לי שלא תאהב את הסברה, אבל אולי לכך התכוון המחבר)
למה? זו בהחלט סברא אפשרית. אבל אז היה צריך לתלות זאת בסברא שאפילו בהמתן של צדיקים הקב"ה לא מביא תקלה על ידה ולא במלאכי השרת. הרי גם אם התורה היתה ניתנת רק למלאכי השרת עדיין צדיקים לא מביאים תקלה על ידם.
אמנם עצם הסברא הזאת (שלא מביאים תקלה על ידן) לא נראית לי, אף שכמובן השתמשו בה לא מעט. בעיניי זו לא תקלה אם הם עשו כמיטב יכולתם והבנתם, ואין מניעה שאנחנו גם נעשה כמיטב יכולתנו והבנתנו. אם אנחנו היום יודעים לזהות את התכלת לא נטיל אותה בציצית כי לאבותינו לא היה תכלת?
אם הדיון כאן הוא לגבי יצורים חד תאיים שבמים, הרי שאין שום סיבה לחשוב שהם נחשבים לבעלי חיים לעניין מאכלות אסורות, יותר מאשר צמחים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer