עדות

ודאי שנפסל לפי ר"ח, אלא שאולי לא נפסל מדין גזלן. הרי פוסקים הלכה כי"א שם, והי"א סובר שפסול לעדות. אמנם בפוסקים מופיע שמדובר באכילה בזויה ולא בפסול גזל. אבל לפי ר"ח זהו פסול של גזל על פחות משוו"פ. אמנם בתירוץ השני של ר"ח מדובר על גזל של משהו שאינו מקפיד עליו, אבל לא בהכרח חולק על התירוץ הראשון.
הראשונים חלוקים האם יש בפחות משוו"פ איסור גזל: ראה רמב"ם הלכות גנבה פ"א ה"ב (אמנם משמע שהוא רק מדרבנן), שכתב שעובר בכך על הלאו, ולעומתו רש"י סנהדרין נז ד"ה צערא בשעתא.
אמנם בפשטות ישראל מוחל על פחות משוו"פ, ולכן גם אם יש איסור גזל הוא מחול, ולכן כתב הרמב""ם שזה רק מדרבנן.
בכל אופן, נמצא שאין בזה איסור גזל דאורייתא, ולכן שפיר הפסול לעדות אינו מדין גזלן הרגיל אלא פסול נוסף בדיוק כפי שמשתמע מלשון התוס'.
אגב, גם התירוץ הבא בתוס' אולי הולך באותו כיוון, אלא שהוא רק מסביר כיצד קורה הגזל של פחות משוו"פ (שטועם מהמוכרים בשוק).