על הספר אלוהים משחק בקוביות
אני עכשיו בפרק 3 בספר אלוהים משחק בקוביות וראיתי שכתבת שם על כך שחוקי הטבע אינם מהווים הסבר כי זה רק תיאור ולכן צ"ל שיש גורם תבוני שעומד בבסיסם . לא הבנתי מה ההכרח לומר שזה גורם תבוני דווקא אפשר לומר שהכוחות הטבע הם עומדים בבסיס וזה פותר את הכל הם ישים וגם הם גורמים לאבולוציה על ידי מנגנונים שעגיין אינם ידועים לנו והכל בסדר למה צריך להכניס שיש פה גם משהו תבוני זה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
שלום רב. השאלה שלך עלתה כאן שוב ושוב, גם בימים האחרונים.
קודם כל, אתה צודק לחלוטין בהבחנה בין "חוקים" ל"כוחות". חוקי הטבע הם אכן רק כללים שמתארים את אופן ההתנהלות של המציאות ואינם יישים בפני עצמם. לעומת זאת, כוחות הטבע (כמו כוח הגרביטציה) הם אכן יישים שקיימים במציאות ופועלים בה.
אם אתה מניח שכוחות הטבע הם היש הראשוני שהיה תמיד ואינו צריך סיבה, אז מבחינה פילוסופית פשוט קראת לאלוהים בשם "כוחות הטבע". הראיה הפיזיקו-תיאולוגית לא אומרת בשלב הראשון מיהו ומה טיבו של אותו יש, אלא רק מוכיחה שקיים משהו כזה שיצר את החוקיות בעולם.
אבל כאן בדיוק עולה השאלה שעליה הצבעת: למה סביר יותר להניח שהיש הראשוני הזה הוא יש תבוני ובעל רצון, ולא פשוט אוסף של כוחות טבע עיוורים ודוממים?
התשובה היא שאם הגורם הראשוני הוא כוח עיוור, הוא לא באמת עוצר את שרשרת הסיבות (הרגרסיה) ולא מספק "טעם מספיק". עלינו לזכור שהעולם שאנו רואים, וכן חוקי הטבע וכוחות הטבע שפועלים בו, מכווננים בצורה עדינה ונדירה להפליא (Fine Tuning) כדי לאפשר כימיה, ביולוגיה וחיים. אם יש מכונה עיוורת או כוח מכני שיוצרים באופן עיוור מציאות כל כך מורכבת ומיוחדת, הכוח המכני הזה לא שונה במהותו מכל מכונה אחרת. מיד תעלה השאלה: מי ברא את המכונה הזאת? מי חוקק את הכוח הזה כך שיוביל בדיוק לתוצאות המופלאות הללו? כוח עיוור שמייצר מורכבות בעצמו טעון הסבר.
כדי לעצור את הרגרסיה, עלינו להגיע לחוליה שונה במהותה מהדברים המוכרים לנו בניסיוננו. היא לא יכולה להיות עוד מנגנון מכני, אלא יישות בעלת התכוונות (אינטנציונליות), קרי: שכל ורצון. כאשר ישות תבונית בוחרת ורוצה ליצור עולם מורכב, הרצון שלה מספק את ההסבר (את הטעם המספיק) למה הדברים נראים כפי שהם. המורכבות של העולם היא תוצאה של החלטה של אותה יישות, ולא תוצר מכני עיוור שלה. כשהתוצאה נראית תבונית ומתוכננת, המסקנה הסבירה היא שמי שיצר אותה אינו כוח עיוור, אלא יש תבוני.
לגבי מה שהצעת, שאולי כוחות הטבע גורמים לאבולוציה "על ידי מנגנונים שעדיין אינם ידועים לנו" – זה לא פותר את הבעיה הפילוסופית. גם אם המדע יגלה בעתיד מנגנונים חדשים, ההסבר הזה לעולם ינוסח באמצעות עוד חוקי טבע ועוד כוחות מכניים. ואז נשאל שוב: מי קבע את המנגנונים החדשים הללו ודאג שהם יאפשרו התפתחות חיים? זהו לא "פער מדעי" זמני שהמדע יסגור יום אחד (אלוהי הפערים), אלא פער מהותי. המדע מעצם הגדרתו מתאר תהליכים בתוך מערכת חוקים נתונה, אך לעולם לא יוכל להסביר מדוע המערכת הזו, על כוחותיה ומנגנוניה, קיימת מלכתחילה ומדוע היא מיוחדת כל כך.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אם לכוחות הטבע הידועים לנו (כמו הגרביטציה) לא דרושה סיבה, מה הערך של ה׳טיעון הקוסמולוגי׳ מעבר לטיעון מן המורכבות? הרי יוצא שהסיבה להאמין באלוהים נובעת רק מהאופי ה״מתוכנן״ של העולם, לולא זה קיום העולם לא דורש סיבה- ה״רגרסיה״ של הסיבות נעצרת בכוחות הטבע ולא דרוש הסבר נוסף.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer