על הספר אמת ולא יציב

שלום הרב,

קראתי את הספר שלך אמת ולא יציב ומאוד התחברתי למהלך הכללי שלך בספר ולכן גם המלצתי עליו לכמה חברים שמזדהים עם הרעיון כללי והביקורות על המחשבה שאמונה היא בהכרח וודאות מוחלטת בלי הרהורי כפירה .

רציתי לשאול אותך על דבר שהפריע לי בספרך .

על פי מה שכתבת שם יכולים כל מיני אנשים ולומר שידע מסוים שלהם נכון בגלל שיש להם אינטואיציה על כך. לדוגמה,יכולים לבוא כל מיני מקובלים ומכשפים ולטעון שהכישופים שלהם בעזרת קמעות, שמות וכל מיני טענות מיסטיות חסרות ביסוס נכונים בגלל שיש להם אינטואיציה ואני כבן אדם רציונלי(מקווה ) שמסתכל מהצד ברור שזה לא אינטואיציה אלא סתם הבניה פסיכולוגית וכדומה .(הדוגמה על המקובלים הייתה סתם מה שעלה לי לראש אפשר להכניס פה כל אמונה שנראית כשגויה באופן די ברור למשל אמונתם של הילדים בפיות שיניים ).

הדבר מעלה אצלי שאלה כללית לגבי הרעיון בספר, אם אבני הבניין הכי יסודיות שלנו הם בסך הכל אינטואיציה מה הקריטריון שלפי ניתן להבחין בין אינטואיציה נכונה לאינטואיציה שגויה .

מכאן עולה שאלה חמורה יותר, אם גם אתה מסכים שיש דברים שאנשים נשבעים שיש להם אינטואיציה וברור שזה לא נכון למה זה לא מטיל אצלך ספק שאולי גם אצלך זה כך שבעצם גם הדברים שברורים לנו הם סתם הבניה פסיכולוגית והצורת חשיבה שלנו וזהו .