על ייחוד השם

הרמח"ל בדעת תבונות מחלק את ההנהגות של השם לשתיים עיקריות יחוד ומשפט. משמע ששם השם זה כנגד היחוד ושם אלוקים זה כנגד המשפט (אפ כי אני לא בטוח שהבנתי זאת נכון) אבל שאנו מכוונים בשם אלוקים "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם" זה משתמע יחוד שהוא לא מוגבל ושולט בלעדית על הכל ולכן אני לא כל כך מבין איך אפשר לזהות את שם אלוקים עם משפט ולא עם יחוד?
 
בנוסף, האם נכונה הטענה שהרמח"ל הוא זה שזכה לגלות את נושא של "גילוי היחוד" יותר מכולם מה שהאר"י לא זכה? מישהו אמר לי שהאר"י כתב על זה קצת אבל דווקא הרמח"ל הוא זה שגילה בצורה נרחבת ומשמעותית נושא זה בעולם.