פרשת ויצא
הפוסט:
א- "(לב) אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל 'שה נקד וטלוא' וכל שה חום בכשבים, 'וטלוא ונקד בעזים' והיה שכרי"
מה זה "כל שה נקד וטלוא", זה הולך על כבשים או על עיזים (כי כידוע, שה משמש גם לעזים וגם לכבשים, כמו שנאמר שה כבשים ושה עזים)
אם על עזים, הרי זה נאמר בהמשך הפסוק, ואם זה על כבשים, הרי בכבשים התנאי היה רק "חום בכשבים"
כמו שנאמר כאן
(לג) וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו 'נקד וטלוא בעזים' וחום בכשבים גנוב הוא אתי:
(לד) ויאמר לבן הן לו יהי כדברך:
(לה) ויסר ביום ההוא את 'התישים העקדים והטלאים' ואת כל 'העזים הנקדות והטלאת' כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו".
ב-מהיכן הגיע בפסוק לה' "העקודים", הרי זה לא היה בתנאי?
ג- מהיכן הגיעו פתאום גם הברודים?
(י) ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים:
(יא) ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני:
(יב) ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך:
ד- כתוב ויחלף את משכורתי עשרת מונים
מה הכוונה, האם הכוונה, לתנאים של אילו כבשים של לבן ואילו של יעקב, אז אם החליף בלי סוף את התנאים, אז מה זה התנאים הנ"ל שהתורה מספרת, זה רק אחד התנאים אחד מיני עשרות? אז למה ספרה דווקא תנאי זה, וגם קצת משמע שזה היה התנאי הראשון, מייד שהתחילו להתנות, וגם נשמע שזה היה גם בסוף, לפי החלום שהיה בסוף?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
איני עוסק במקרא. אם יעזור לך אביא את דברי המחברת:
אציג בקצרה כיצד פרשני הפשט המסורתיים מבארים את הקושיות הללו:
א. "כל שה נקד וטלוא" – כבשים או עיזים?
המילה "שה" במקרא היא שם כולל הן לכבשים והן לעיזים. בפסוק לב יעקב מציע להפריד מתוך העדר הקיים כל בהמה בעלת מראה חריג: בעיזים הצבע השכיח הוא אחיד (שחור או חום כהה), ולכן החריגים הם נקוד וטלוא; בכבשים הצבע השכיח הוא לבן, ולכן החריג הוא חום. תנאי השכר לעתיד נקבע בהתאם: כל ולד שייוולד בעל מראה חריג כזה (נקוד וטלוא בעיזים, וחום בכבשים) – יהיה שכרו של יעקב. בפסוק לג יעקב מסכם זאת בקיצור: "כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים – גנוב הוא אתי".
ב. מהיכן הגיעו "העקודים" בפסוק לה?
לבן, מתוך ערמומיות וחשדנות, הרחיק מן העדר אפילו יותר ממה שביקש יעקב. כדי לצמצם ככל האפשר את הסיכוי הגנטי שייוולדו בהמות מוכתמות, הוא סילק מראש גם את העקודים (בעלי פסים וחישוקים סביב הרגליים והעקבים), אף שיעקב לא הזכירם במפורש בהצעה הראשונית.
ג. מהיכן הגיעו "הברודים" בחלום?
הברודים (בעלי כתמים לבנים כעין טיפות ברד) מופיעים במחזה החלום של יעקב. המלאך הראה לו שהתערבות אלוהית סיכלה את תכסיסיו של לבן: אף שלבן סילק את כל הזכרים והנקבות בעלי המומים והצבעים המיוחדים, ברובד הנסתר/התורשתי כל העתודים הפוריים שעלו על הצאן היו עקודים, נקודים וברודים, ובכך נשמרה ליעקב האפשרות לקבל את שכרו.
- ד. "ויחלף את משכורתי עשרת מונים"
משמעות "עשרת מונים" היא פעמים רבות (או עשרות פעמים). בפרק לא (פסוקים ז–ח) יעקב מסביר לנשיו בדיוק כיצד זה התרחש: בכל פעם שלבן ראה שהצאן יולד דפוס מסוים, הוא שינה את ההסכם למפרע או לקראת העונה הבאה ("אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך… ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך"). התורה בפרק ל' מתארת רק את ההסכם הראשוני שנקבע בתחילת הדרך; על כך שלבן החליף את תנאי השכר שוב ושוב לאורך שנות המרעה אנו שומעים רק בדיעבד מפי יעקב בסוף התקופה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אם רבי לא שנאה ר חייא מנא ליה?
בכל אופן על א' הוא אכן בא לענות רק משום מה לא ענה, כמו פוליטיקאי
Please login or Register to submit your answer