רגרסיה אינסופית
ראיתי שאמרת שרגרסיה אינסופית אינה אפשרית כי אינסוף איננו קיים אך לא הבנתי מה ההבדל בין להגיד שככה היקום ברגרסיה אינסופית לבין ליצוא אלוהים אינסופי שיצר יקום ולהגיד שככה תמיד היה אלוהים
אין בעיה עקרונית באמירה שהיקום קדמון, פרט לזה שזה לא נכון (הוא בן 14 מיליארד שנים). אבל יש בעיה בכך שהוא סיבת עצמו (כי חומר אינו סיבת עצמו). ויש גם בעיה בשרשרת אינסופית של חוליות הסבר (כי זה אינסוף קונקרטי ולא פוטנציאלי). כל זה מוסבר בספרי המצוי הראשון בשיחה השנייה.
ואלוהים אינסופי זה לא בעיה?
לא. וכפי שכתבתי גם עולם אינסופי אינו בעיה עקרונית.
רק לדייק, הרב מתכוון שעולם אינסופי וקדמותו של אלהים הם בגדר אינסוף פוטנציאלי.
דברי הרב: הסברתי כאן וגם במחברת. יש הבדל בין שרשרת של נימוקים שאחד אחוז בחברו. שרשרת כזאת אינה הסבר אם היא נעצרת במקום כלשהו, ולכן מדובר באינסוף קונקרטי (כביכול צריך להגיע עד למטה). לומר שיש שרשרת הסברים שאיני יודע את סופה זה לומר שאין לך הסבר. לעומת זאת לומר שאלוקים קיים בכל זמן שתוכל להגיע אליו זה אינסוף פוטנציאלי, שכן אני לא מדבר על אינסוף אלא על גודל שגדול כרצונך (אין משהו גדול ממנו). כדי לחדד זאת יותר דרוש ידע מתמטי. אם יש לך אותו אתה ודאי יכול להבין את הדברים. אם לא – קשה לי להסביר זאת כאן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer