שאלה על יבמה שנפלה לפני מוכה שחין

שו"תקטגוריה: עיון תלמודישאלה על יבמה שנפלה לפני מוכה שחין
שואל שאל לפני 8 שנים

שלום הרב,

רציתי לשאול לגבי ההוה אמינא בגמרא מסכת ב"ק דף קי ע"ב: "יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלא חליצה, דאדעתא דהכי לא קדשה עצמה ". המפרשים מקשים ומתרצים שם באריכות. אבל עדיין קשה לי, למה יש הבנה שכאשר העניינים משתבשים, זה מהווה עילה מספיקה להגיד שעל דעת זה לא קדשה עצמה. הרי בהרבה דברים בחיים, אנחנו עושים דברים, תוך ידיעה וקבלה שדברים יכולים להשתבש, ואף על פי כן, אנחנו עושים אותם – למשל, אנחנו נוסעים במכונית, משקיעים במניות, מתחתנים עם בני זוג, מולידים ילדים, ועוד ועוד. בכל הדברים הללו, אנחנו מודעים לסכנות, ולמרות זאת בוחרים במודע לקחת את הסיכון (כי בסה"כ היחס סיכוי/סיכון משתלם לנו). אם כן, איך אפשר להגיד שכאשר הסיכון מתממש, אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית, ולבטל את ההחלטה? 

אפשר להוסיף שבהחלטות/עסקאות שמעורבת בהן הסתרת מידע או רמייה כלשהי, אולי שם אפשר להחיל את הכלל של מקח טעות. אבל במקרים שלא הייתה כוונת רמייה/הסתרה (כמו יבמה שנפלה לפני מוכה שחין) איך זה שייך?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

שאלה מצויינת שאלת. הדברים ארוכים עדינים וקשים מאד.
1. השאלה קשורה כמובן לטור 20 ושאלת פונקציית התועלת, ע"ש בדבריי שרמזתי למצבים שבהם בכל זאת אפשר לדבר על אירציונליות של ההחלטה.
2. עוד אעיר שלא מדובר רק בהו"א (כפי שכתבת) אלא גם במסקנה להלכה. לדעת רוב הראשונים יש עילות שמחמתן אפשר לבטל קידושין בטענת "אדעתא דהכי" ולא אומרים טב למיתב. ביבם מוכה שחין לא (למסקנת הסוגיא שם) אבל בבעל מוכה שחין או ביבם מומר יש דעות שכן. ובכלל, בסוגיא שם עצמה מוכח כך, שהרי לולא טב למיתב ברור שאפשר לבטל. ובמקח וממכר שאין את חזקת טב למיתב בוודאי שעושים זאת. 
3. ראה בפס"ד שלי שעסקתי בכל זה וגם בשאלתך באורך:
4. עוד אעיר שהדברים מתקשרים גם לסוגיית אסמכתא בסנהדרין כד ע"ב, שכן שם מובאת דעה (רמב"ח) שמשחק בקוביה זו אסמכתא. הגמרא עצמה מביאה דעה אחרת (ר"ש) שאינו אסמכתא כי הוא יודע שהוא יכול להפסיד או לנצח. ושוב עולה השאלה מדוע לרמב"ח זו אסמכתא הרי זו פונקציית התועלת שלו. הוא לוקח בחשבון שאולי ירוויח ואולי לא.

השאר תגובה

Back to top button