שאלות על סיפור מביקור הגר"ד לנדו בארה"ב

לכבוד הרב מיכי שלום רב,

ברצוני לשמוע את דעתך על סיפור שהתפרסם אתמול בעלון מטעם מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א, בעניינא דיומא גליון 377, במהלך ביקורו בארה"ב.

במרכז הסיפור, אדם פנה אל הגרד"ל והציע לו דרכי פעולה ציבוריות – הפגנות – מתוך טענה ש"אולי זה רצון ה'". בתגובה, הרב בונים שרייבר קטע אותו והקשה עליו: "ה'רצון ה" שלך נסתר מדברי הר"ש בעוקצין פרק ד משנה ב". ולאחר שהאיש נבוך והלך לחפש את המקור כדי לפתוח בפנים, התברר לו שכלל אין פרק ד' במסכת עוקצין. רבי דוב חייך… ורבי בונם שרייבר ענה לאותו האיש בנזיפה: "איך מי שלא יודע שאין פרק ד' בעוקצין חושב שהוא יכול לומר לר' דוב מה רצון ה'?".

אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך על עצם הסיפור.

והאם יש קשר הכרחי בין בקיאות ובנייה לימודית (כמו ידיעת הש"ס והפוסקים) לבין היכולת להבין מה רצון ה' בשאלות ציבוריות ופוליטיות?

האם רבי בונם צודק? האם מי שלא יודע תורה ברמה של רבי דוב לא יכול לדון איתו מה רצון ה'?

בתודה מראש