האם ישנה מגמת התקדמות מוסרית בעולם, ומה משמעותה?

הודעת פתיחה של הרב

האם ישנה מגמת התקדמות מוסרית בעולם, ומה משמעותה?

נשלח ב-7/12/2007

בדיון שהיה לי היום עם אחד מחבריי עלתה אצלי נקודה שאשמח לשמוע את דעת הציבור הק' לגביה.

הוא טען שהמוסר הוא יחסי, שכן יש נורמות שונות בחברות שונות, ולכן לדעתו הכל עניין של הבניות חברתיות. אני טענתי נגדו שאמנם ישנן נורמות שונות בחברות שונות, אך יש לשים לב לשתי נקודות חשובות:

1. יש לא מעט נורמות שהן כמעט אוניברסליות (זו הטענה המקובלת כנגד טענות שנשענות על קיומו של רלטיביזם מוסרי).

2. כיוון ההתקדמות הערכי נראה במגמה אחידה (לכיוון המערבי), וזה מצביע על היבט אובייקטיבי במערכת הערכית הזו.

ברצוני לדון כאן בנקודה השנייה (בלבד, ככל האפשר).

הבהרה: בהמשך אשתמש במונח 'ערכי המערב' (חופש, שוויון, זכויות ואפשרויות לכל אחד וכדו') ו'ערכי המוסר' בצורה מקבילה. ההבדלים בין גישות מערביות עוסקים בעיקר במינונים ובעדיפויות של חופש מול שוויון, אך במערב אין ויכוח של ממש על עצם תקפותם של הערכים הללו. בהמשך דבריי אשתמש בהתקדמות מוסרית והתקדמות לקראת ערכי המערב בצורה סינונימית (אף שיש לפלפל בזה, אודה על אי התמקדות בנקודה זו).

ישנה אצלי תחושה שבמצב רגיל בו חברה עוברת שינוי ערכים, בלי לחץ מלאכותי וחריג מבחוץ (צבאי, כלכלי, או אחר), הכיוון שהחברה מתקדמת בו הוא כמעט תמיד חיובי (במובן של ערכי המערב הדמוקרטי). לדוגמא, חברה טוטליטרית שתעבור שינוי ערכים מתוך עצמה, או בהשפעה זרה לא אלימה, בדרך כלל (או אולי תמיד) תהפוך ליותר מוסרית ויותר דמוקרטית, אך חברה דומקרטית לא הופכת בעצמה לטוטליטרית או לחברה שאינה דוגלת בערכי שוויון וזכויות וכדו'.

תחושתי היא שחלקים לא דמוקרטיים של העולם נוטים להפוך בתהליכים הנורמליים והרגילים לדמוקרטיים, אך לא קורה תהליך הפוך, אלא אולי מתוך לחץ צבאי (הפיכה אלימה וכדו') או אחר. השוויון וזכויות הפרט בתהליכים הנורמליים גוברות ולא קטנות. לכן גם החברות המסורתיות מרגישות מאויימות מהחברות המודרניות-דמוקרטיות (=מה שמכונה לפעמים 'תרבות המערב'), אך הצד השני אינו נוטה לעבור לצד המסורתי הפחות שוויוני. אם ישנה תחושת לחץ אצל החברות הדמוקרטיות והפתוחות (ובהחלט ישנו לחץ כזה), זהו בעיקר חשש מהשתלטות כוחנית, או כפייה, ופחות חשש מהשתלטות תרבותית בדרכים אבולוציוניות נורמליות.

אם אכן תחושתי צודקת, ואכן ישנה מגמה כזו, דומני שזה מצביע על משהו אובייקטיבי שיש בערכים הללו, על אף שבכל רגע נתון הם אינם מוסכמים ולא שוררים באותה צורה בכל החברות. בכל זאת, המגמה היא שהם מתפשטים ולא שהם מתכווצים.

כל אלו הן בעיקר תחושות, שעלו לי תוך כדי דיון ובלי בדיקה של ממש. אשמח לדיון בנקודות הבאות:

1. האם אני צודק, מן הבחינה ההיסטורית, לפחות ביחס למאתיים או שלוש מאות השנים האחרונות? ואם קודם לא היה זה כך, מדוע נוצר השינוי הזה עצמו?

2. כיצד ניתן להגדיר תהליך אבולוציוני 'נורמלי' של שינוי ערכים 'שליו'. אני מנגיד זאת לשינוי שנובע מלחצים חיצוניים (כל לחץ שאינו שינוי ערכים מתוך שכנוע הוא 'חיצוני' לעניין זה). לחצים 'חיצוניים' כאלו יכולים לבוא לידי ביטוי במישורים כלכליים, או אנרכיה חברתית, או מלחמות והפיכות. כל אלו יכולים להפוך את מגמת השינוי. האם אכן יש 'מצב נורמלי' של שינוי ערכים מטמורפוזי (או שמא כל שינוי הוא תוצאה של לחצים שהייתי קורא להם 'חיצוניים')?

3. בהנחה שאני אכן צודק באיבחון המגמה השלטת, האם אני צודק במסקנה שהסקתי מכאן, לפיה ישנו מימד אובייקטיבי (ולא יחסי, שהוא תוצאה מהבנייה חברתית) בערכי המערב? האם המגמה הברורה בכיוון ההתפתחות התרבותית הנורמלית אכן מצביעה על תכונה אוניברסלית של הערכים הללו?

4. כמובן שניתן לתאר את התהליכים הללו גם במונחים אבולוציוניים או דומים להם. לדוגמא, טיעון תועלתני: חברה תהפוך ליותר שוויונית או דמוקרטית שהרי זה אינטרס של האזרחים שתהיינה להם זכויות. אבל מוקדי הכוח אינם בהכרח אינטרסנטים לכיוון זה, ובכל זאת אנו מוצאים שפעמים רבות האליטות דואגות לזכויות של המעמדות הנמוכים והפחות משפיעים. וטיעון אבולוציוני: חברה היא עמידה יותר אם היא דמוקרטית או שוויונית, ולכן זה כיוון ההתקדמות. גם אם זה נכון (ואני לא בטוח בכלל בזה), עדיין לא ברור מדוע ואיך מתרחשים התהליכים הללו באופן מקומי (כלומר מדוע חברה מסויימת במצב מסויים בוחרת באופן מודע להתקדם בכיוון הזה?). האבולוציה היא תיאור גלובלי-טלאולוגי, אבל אני מתעניין בתהליכים הלוקליים-סיבתיים.

האם טיעונים אלו פורכים את המסקנה שהסקתי מן התהליכים הללו?

מקור (פורום "עצור כאן חושבים"): http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2325644