בחירה חופשית או דואליזם דטרמיניסטי

אולי אני טועה, אבל ההנחה שלי היא שאם אני דואליסט אני מאמין שהסובסטנציה הלא חומרית משפיעה על איך שאני מתנהג, ולכן חוקי הפיזיקה בלבד לא מאפשרים חיזוי של ההתנהגות שלי בני אדם.

האם ההנחה שלי נכונה? אשמח להפנייה לטור המדבר על הנקודה הזאת במידה ויש

הנחתך שגויה. דואליזם יכול להתנהל במקביל. אתה מדבר על דואליזם אינטראקציוניסטי (שיש אינטראקציה בין חומר לרוח).
אכן בדואליזם אינטראקציוניסטי יש מקרים (מאד נדירים) שבהם הפיזיקה לא תוכל לחזות את ההתנהגות כי היא לא קובעת אותה. אבל גם כאן הבעיה אינה החיזוי אלא עם ההשפעה. היעדר יכולת חיזוי לא אומרת כלום כפי שהערתי למעלה.
ומה לכל זה ולדואליזם דטרמיניסטי? אם אי אפשר לחזות זה מוכיח דטרמיניזם?
המילים לא מתחברות כאן אחת לשנייה.

כוונת השואל לשאול האם ההנחה של הדואליזם האינטראקציוניסטי שחוקי הפיזיקה לבדם אינם יכולים לנבא את התוצאה מחייבת שיש בחירה חופשית, התשובה היא – כמובן – שממש לא, אין שום קשר בין הדברים, יתכן שהרוח משפיעה על החומר באופן דטרמיניסטי לגמרי.