אינטואיציה רוחנית?

הרב, כשאתה אומר "אינטואיציה רוחנית", "כושר רוחני" או שהאדם "צופה בעיני השכל במציאות רוחנית", למה בדיוק אתה מתכוון ב"רוחני"? הרי הרב עצמו אומר שקשה להגדיר מהו "קדוש", אז למה כאן אפשר לדבר על "מציאות רוחנית" כאילו ברור מהי?

אם הכוונה היא למשהו על־טבעי שאי אפשר לבדוק או לקשר אותו לשום דבר במציאות, מה בכלל הופך את זה לטענה בעלת תוכן ולא לחוויה סובייקטיבית? זה שונה לכאורה אפילו מהשאלה האם יש אלוהים, כי שם יש טענה על המציאות שאפשר לדון בה באמצעות טיעונים, ראיות והיסקים, ואילו כאן לא ברור מה הקריטריון לבדיקה.

ועוד, איך מבקרים אינטואיציה רוחנית? האם היא יכולה לסתור אינטואיציות אחרות שלנו לגבי המציאות? ואם כן, לפי מה מכריעים איזו אינטואיציה נכונה? אם זו באמת אינטואיציה על המציאות, למה היא נקראת "רוחנית" ומה נותן לה גישה לממד הזה של המציאות?

כלומר, האם "רוחני" הוא סוג מסוים של אובייקט במציאות שהאינטואיציה מסוגלת לתפוס, או שזה רק שם לסוג מסוים של הכרה? ואם זה אובייקט במציאות, איך אנחנו יודעים שהאינטואיציה אכן תופסת אותו ולא רק מייצרת תחושה חזקה שהוא קיים?