חדש באתר: NotebookLM עם כל תכני הרב מיכאל אברהם

הרב מיכאל אברהם על 'אלוהים משחק בקוביות' – squeezedVacuum

תמלול זה בוצע באופן אוטומטי באמצעות בינה מלאכותית. ייתכנו אי-דיוקים בתוכן המתומלל ובזיהוי הדוברים.

🔗 קישור לשיעור המקורי

🔗 קישור לתמלול ב-Sofer.AI

תוכן עניינים

  • [0:01] הקדמה והצגת האורחים
  • [1:01] העמדה הרווחת של הציבור
  • [2:11] המעבר מנקודת מבט מינימליסטית
  • [3:14] טענות הבריאתנים על חוסר סבירות
  • [5:00] טיעון המאמינים על גורם חיצוני

סיכום

סקירה כללית

המנחה מציג את דוקטור-הרב אברהם, בוגר המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן, פיזיקאי וחוקר במכון ויצמן, כמחבר הספר "אלוהים משחק בקוביות" שמתמודד בעיקר עם ספרו של דוקינס, ביולוג בריטי שניסה להוכיח שאין אלוהים. הוא מציג גם את השייח' קאסם באדר, מנהל האתר הקדוש לדרוזים בחורפיש נבי סבלאן, על רקע פסטיבל שייערך בכפרים הדרוזים והצ'רקסים בחג השבועות ובמועד שבו מציינים בערך אלף שנה להיווסדה של הדת הדרוזית. דוקטור אברהם מסביר שהתחיל ממגמה מינימליסטית להפריד בין מדע לתיאולוגיה ולומר ששני הצדדים הקיצוניים טועים, אך הגיע למסקנה שכאשר מסתכלים פילוסופית על מסקנות המדע יש סיבות טובות דווקא לטובת האמונה באלוקים, ושאפשר לנסח לכך גיבוי תיאורטי.

הצגת האורחים והרקע

דוקטור-הרב אברהם בא מהמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן וחיבר את הספר הזה "אלוהים משחק בקוביות", והוא גם פיזיקאי וחוקר במכון ויצמן. הספר מוצג כהתמודדות בעיקר עם ספרו של דוקינס, ביולוג בריטי נודע שלפני כשנתיים או שלוש פרסם ספר שבו הוא מנסה להוכיח את הטענה שאין אלוהים, לא רק שהשאלה אינה ניתנת להכרעה. השייח' קאסם באדר מוצג כמנהל האתר הקדוש לדרוזים בחורפיש שנקרא נבי סבלאן, והוא מוזמן משום שבפסטיבל כפר ביקרתם יתקיים בכפרים הדרוזים והצ'רקסים בחג השבועות ובין השאר משום שבמועד הזה מציינים בערך אלף שנה להיווסדה של הדת הדרוזית.

העמדה של דוקטור אברהם מול דוקינס והפרדת מדע ותיאולוגיה

דוקטור אברהם אומר שכאשר נכנס לסוגיה היא לא ממש עניינה אותו עד השנה האחרונה, והכניסה שלו נבעה מהסיפור של דוקינס ומשאלות שהגיעו אליו דרך אנשים שונים, מה שגרם לו להרגיש שצריך לעשות סדר. הוא מתאר שמגמתו הראשונית הייתה לנתק את העניין ולהסביר שהשאלה התיאולוגית לא קשורה בשאלה המדעית, ולטעון שבזה טועים גם הבריאתנים הפונדמנטליסטים שחושבים שצריך לשלול את המדע כדי להאמין באלוקים וגם דוקינס והאתאיסטים הניאו-דרוויניסטים שחושבים את ההפך, ובמובן הזה הטעות שלהם משותפת. הוא מוסיף שלאחר שעסק בנושא הוא חש שהוא לא יכול לנתק בין השאלות, ושדווקא הסתכלות פילוסופית יותר על המסקנות המדעיות מובילה לכך שבמובן הפילוסופי יש סיבות די טובות דווקא לטובת האמונה באלוקים, אף שהשאלה נשארת פתוחה מדעית.

האבולוציה, סבירות, והראיה הפיזיקו-תיאולוגית

דוקטור אברהם מסביר שבקליפת אגוז הבריאתנים טוענים שהתהליך האבולוציוני לא סביר והסבירות שלו מאוד נמוכה, ושקשה לדבר על הסתברויות אך אפשר לדבר על סבירויות. הוא טוען שניאו-דרוויניסטים בחלקם הגדול מסכימים לקביעה שזה לא סביר, אך אומרים שהעובדה היא שזה קרה ושאי אפשר להתכחש לעובדות מדעיות גם אם זה לא סביר, ולכן הבלתי סביר קרה, בעוד שהספקות שלהם הם לגבי גאפים ולגבי חלקים של ההסבר. הוא אומר שהוא כמעט לא מטפל בספר בנושא הגאפים כי הוא לא חושב שזה חשוב, ורואה בכך אינדיקציה לכך שהוויכוח מתנהל לא במישור הנכון, משום שהוויכוח סביב הגאפים הוא ויכוח מדעי על השאלה אם התיאוריה נכונה ומסבירה את העובדות או לא, ושזו שאלה לא פשוטה שייתכן שיש לה תשובות, אך אין לו בעניין הזה עמדה ברורה.

דוקטור אברהם טוען שלעניין הדיון התיאולוגי זה לא חשוב, משום שלדעתו שני הצדדים צודקים בהנחות שלהם: זה בלתי סביר שזה קרה אבל זה קרה. הוא מוסיף שהביולוגיה המודרנית ואפילו הזואולוגיה המודרנית הוכיחה שאפשר לעקוב אחרי שינוי דרוויניסטי במהלך חייו של אדם, ושברור שקורים שינויים, גם כשמעלים את האפשרות של "שינויים נבראים מיניים". הוא מציג את הטענה שהעובדה שתהליך בלתי סביר קרה היא בסיס נכון לשאול את השאלה הפיזיקו-תיאולוגית מחדש, מפני שאם דבר בלתי סביר קורה כנראה שמישהו מחולל אותו, ולכן לדעתו שני הצדדים "יורים לעצמם ברגל": אם הבריאתנים אומרים שזה לא קרה הם שומטים את הקרקע מתחת לראיה שלהם, ואם הנאודרוויניסטים אומרים שזה כן קרה הם מכוננים מחדש את הראיה הפיזיקו-תיאולוגית. הוא מציין שעולה השאלה "מי אמר שזה בלתי סביר?", אך אומר שאין זמן להיכנס לכך.

אלוהים ואבולוציה, והמלצה על סדר קריאה

המנחה מסכם את עמדתו של דוקטור אברהם ככזו שאומרת שצודקים אלה שדוגלים באבולוציה אך צריכים להבין שמי שאחראי לאבולוציה זה אלוהים, ודוקטור אברהם מאשר זאת. דוקטור אברהם אומר שסקרים מראים שאחוזים נכבדים מהציבור מחזיקים בעמדה הכפולה הזאת, אך לדבריו אין לה כל כך גיבוי במישור התיאורטי המקצועי, וזאת אחת המטרות שלו בספר, לנסות לתת לעמדה הזאת גיבוי כזה, תוך שהוא מציין שהרוב לא קובע שום דבר בעניינים האלה. הוא מציע לקרוא קודם את הספר שלו ואחר כך לקרוא את הספר של דוקינס, כי בדרך כלל מי שמדבר אחרון משכנע.

תמלול מלא

[Speaker A] מהמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן, וחיבר את הספר הזה "אלוהים משחק בקוביות". ויש לומר שהרב הוא גם פיזיקאי וחוקר במכון ויצמן. הספר הזה הוא התמודדות עם בעיקר עם ספרו של דוקינס, ביולוג בריטי נודע שלפני כשנתיים או שלוש פרסם ספר שבו הוא מנסה להוכיח את הטענה שאין אלוהים. כלומר הוא לא טען איננו יכולים להכריע אם יש אלוהים, שזאת טענה הרבה יותר מקובלת, אלא אני יכול להוכיח שאין אלוהים. ועם הטענה הזאת מתמודד דוקטור אברהם, דוקטור הרב. ואורחנו השני הוא השייח' קאסם באדר, מנהל האתר הקדוש לדרוזים בחורפיש, נבי סבלאן הוא נקרא. ואנחנו ביקשנו לארח אותו משום שבפסטיבל כפר ביקרתם, יתקיים בכפרים הדרוזים והצ'רקסים בחג השבועות, בין השאר משום שבמועד הזה מציינים אלף שנה, בערך אלף שנה להיווסדה של הדת הדרוזית. אז תחילה אליך דוקטור אברהם. היום רוב האנשים, גם האנשים שאינם מאמינים בקדוש ברוך הוא, מוותרים על הטענה האגרסיבית ביותר ומחזיקים בעמדת הביניים. יכול להיות שיש, זאת אומרת, זה לא מסוג הדברים שאפשר להוכיח אותו או אפשר לשלול אותו. ואתה אומר אפשר להוכיח, יש אלוהים.

[הרב מיכאל אברהם] אז האמת היא שכשנכנסתי לסוגיה, הסוגיה הזאת לא ממש עניינה אותי עד השנה האחרונה. כשנכנסתי לסוגיה זה באמת היה בעקבות הסיפור של דוקינס, ואיכשהו התעוררו כל מיני שאלות שהגיעו אליי דרך כל מיני אנשים והרגשתי שצריך פעם אחת לעשות קצת סדר. והמגמה הראשונית שלי באמת הייתה מגמה מינימליסטית שאתה תיארת קודם, רק לנתק את העניין, להסביר שהשאלה התיאולוגית לא קשורה בשאלה המדעית ובזה טועים גם הבריאתנים הפונדמנטליסטים שחושבים שצריך לשלול את המדע כדי להאמין באלוקים, וגם דוקינס והאתאיסטים הניאו-דרוויניסטים שחושבים את ההפך. במובן הזה הטעות שלהם משותפת. אבל אחרי שעסקתי קצת בנושא הזה, אז התחושה שלי הייתה שלמעשה אני לא יכול לנתק בין השאלות, אבל קצת לכיוון ההפוך. זאת אומרת התחושה שלי הייתה שדווקא אם אני מסתכל בצורה פילוסופית יותר על המסקנות המדעיות, התוצאה היא לא שהשאלה פתוחה, היא כמובן פתוחה מדעית, זה ודאי נכון, אלא במובן הפילוסופי יש סיבות די טובות דווקא לטובת האמונה באלוקים. זאת הייתה המסקנה שלי בעקבות העיסוק בסוגיה.

[Speaker C] כשאתה קובע, זאת אומרת, גם לצורך יצירת אמינות לתזה שלך, ששני הצדדים טועים בנחרצות שלהם. גם הדרוויניסטים וגם הפונדמנטליסטים. במה טועים הדרוויניסטים? אז

[הרב מיכאל אברהם] באמת אם אני צריך בקליפת אגוז, אז נדמה לי שזה קצת פשטני אבל במסגרת הזמן.

[Speaker C] טלוויזיה זה מדיום פשטני. טוב.

[הרב מיכאל אברהם] הבריאתנים טוענים שהתהליך האבולוציוני הוא לא סביר, הסבירות שלו מאוד נמוכה. הסתברויות קשה לדבר פה אבל על סבירויות נדבר פה. הניאו-דרוויניסטים בחלקם הגדול נדמה לי מסכימים לקביעה הזאת, הם רק טוענים שהעובדה היא שזה קרה. זאת אומרת אי אפשר להתכחש לעובדות מדעיות על אף שזה לא סביר. אז זה קרה, הבלתי סביר קרה.

[Speaker C] לא, הספקות שיש לדרוויניסטים זה לגבי גאפים, לגבי חלקים של.

[הרב מיכאל אברהם] אז זה אני אומר כבר בפרטים. אני בנושא הגאפים אני כמעט לא מטפל בספר כי אני לא חושב שזה חשוב. בדיוק זאת האינדיקציה לזה שהוויכוח מתנהל לא במישור הנכון. הוויכוח סביב הגאפים הוא הוויכוח המדעי. זאת אומרת השאלה אם התיאוריה הזאת נכונה מסבירה את העובדות או לא והגאפים הם שאלה לא פשוטה ובכלל ייתכן שיש לה תשובות ואני לא חושב שיש לי בעניין הזה עמדה ברורה. אני רק חושב שזה לא חשוב לעניין הדיון התיאולוגי, בגלל ששני הצדדים צודקים בהנחות שלהם, ככה לדעתי. זאת אומרת זה בלתי סביר שזה קרה אבל זה קרה.

[Speaker A] וזה סביר מאוד, רק אני. לא רק שזה סביר, אלא שהביולוגיה המודרנית אפילו הזואולוגיה המודרנית הוכיחה שאפשר לעקוב אחרי שינוי דרוויניסטי במהלך חייו של אדם.

[הרב מיכאל אברהם] ברור שקורים שינויים, לא על זה מדובר. לכן הרבה.

[Speaker A] לא, שינויים נבראים מיניים.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, אפילו נבראים מיניים. גם זה לא מפריע.

[Speaker A] למה זה מקשה עליך?

[הרב מיכאל אברהם] אני רק תרשה לי רק לסיים קודם את התשובה לשאלה הקודמת אני אחזור לזה. העובדה שתהליך בלתי סביר קרה נדמה לי שהיא היא הבסיס הנכון לשאול את השאלה הפיזיקו-תיאולוגית מחדש.

[Speaker A] אבל אין בסיס כזה.

[הרב מיכאל אברהם] רגע. לפני שאני חוזר לשאלה. בהנחה שזה באמת בלתי סביר ועוד רגע אני אדבר על זה. אם זה גם בלתי סביר וזה גם קרה, זאת בדיוק הטענה של המאמין. המאמינים. הטענה שאומרת שאם דבר בלתי סביר קורה, כנראה שמישהו מחולל אותו. לכן נדמה לי ששני הצדדים קצת יורים לעצמם ברגל בוויכוח הזה, כי אם הבריאתנים אומרים שזה לא קרה, הם שומטים את הקרקע מתחת לראיה שלהם. אם הנאודרוויניסטים אומרים שזה כן קרה, הם חוזרים ומכוננים מחדש את הראיה הפיזיקו-תיאולוגית. עכשיו כמובן עולה השאלה שירון שאל קודם, זאת אומרת, מי אמר שזה בלתי סביר?

[Speaker C] כן. לזה אני לא מאמין שיש לנו זמן, כי יש לנו פחות מדקה. אבל אתה פותר את הדרך בדרך יחסית קלה, כי בעצם מה שאתה אומר, צודקים אלה שדוגלים באבולוציה, אבל צריכים להבין דבר אחד, מי שאחראי לאבולוציה זה אלוהים.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, ובאמת סקרים מראים שאחוזים נכבדים מהציבור, ציבור הדיוטות, מה זה חשוב? לא חשוב, אני רק אומר, מחזיק בעמדה הכפולה הזאת. אין לה כל כך גיבוי במישור התיאורטי המקצועי, וזאת אחת המטרות שלי בספר. זאת אומרת, לנסות לתת לעמדה הזאת, ובהחלט אני מסכים שהרוב לא קובע שום דבר בעניינים האלה.

[Speaker A] אני מציע לקרוא קודם את הספר הזה, מי שלא קרא אותו, ואחר כך לקרוא את הספר של דוקינס, כי בדרך כלל מי שמדבר אחרון משכנע.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, טוב, שלום.

השאר תגובה

Back to top button