שמרנות מינית

שלום
מקווה ששלומך טוב, ושאתה מתקדם במחקר.
חילוניות היא תיאור כללי מאד. יש תחתיה הרבה גווני אוכלוסיה. מעבר לזה יש כמובן סטנדרטים שונים של נשים שונות (יש שיראו בחובה לכסות משהו מגופן ברחוב דרישה דכאנית). לכן ייתכן שיש התייחסויות כאלה גם בציבור חילוני. בציבור דתי זה כנראה קיים יותר (רק כעת פורסם עניינה של אותה חסידת גור לשעבר שהתאבדה).
כל זה לא סותר גם את דבריך שלך. זו לא שאלה שיש לה תשובה נכונה אחת ואין בלתה. אגב, אני מניח שבכל סוג של חברה/חינוך היו יוצאים תוצרים בעייתיים, שכן אין חינוך מושלם שמתאים לכל סוגי האנשים והנשים. חברה לעולם מטילה מגבלות ואילוצים, ומטבע הדברים זה לא מתאים לכל חבריה/חברותיה.
פעם אמר לי חבר (חילוני) שטען שמטרת הלכות צניעות היא למנוע מעשים אסורים, לנקוט בדרך הפוכה: מתירנות כללית נוסח סקנדינביה. לטענתו שם נוצרות פחות בעיות ופחות הרהורים אסורים.
אמרתי לו שאינני בטוח שהוא צודק עובדתית, שכן יש לי תחושה שמתירנות מרדדת אותו לא  מכבה אותו. היא הופכת את המעשה לבנאלי ומרוקנת אותו מתוכן. אני חש שזהו המצב בחברה מתירנית מדיי גם אצלנו. ייתכן שגם בחברה כזאת היצר קיים והמעשים נעשים בלי עכבות ובלי בושה, אבל המטען שמתלווה אליו נזון מכל אלו ולכן הוא לא כ"כ קיים.
אבל מעבר לזה, גם אם זה היה נכון עובדתית, הנחתו שגויה. הלכות צניעות לא באות לכבות את היצר או לרדד אותו. דומני שנכון יותר לתעל אותו. כבר פרויד עמד על כך שהיצר המיני, הליבידו, הוא חשוב מאד לכל התפקוד שלנו (על אף שהפסיכואנליזה שלו נראית לי הזיה ספקולטיבית, ואין בינה למדע ולא כלום). כיבויו הוא הרה אסון במישורים רבים.