בעניין חייל יהודי שהרג מחבל כפות

כבוד מכובדי הרב הגאון המפורסם לשו"ת רבי צבי רייזמן שליט"א
בעל 'רץ כצבי'
 
שוכט"ס ופתקא טבא
 
בדבר מאמרו הנלבב בענין חייל יהודי שהרג מחבל כפות, אשר כת"ר שו"ט בזה בטוטו"ד בענין רודף וכו'.
ולענ"ד לא דן כת"ר בנקודת הפתיחה בנידון זה, והוא האם בכלל ישנו איסור להרוג גוי זה, וכדלהלן:
בסנהדרין נ"ז ע"א איתא דאסור להרוג נכרי, ואיתא בחז"ל (עי' מכילתא משפטים פ"ד ועוד) שמיתתו בידי שמים. ואמנם הב"י סי' קנ"ח, וכן הוא בש"ך שם סק"ב ובנקוהכ"ס שם כתבו שאסור להרגו דווקא אם מקיים שבע מצוות בני נח. ולפי"ז במחבל שדקר בסכין יהודים אין כלל איסור להרגו, שהרי אינו מקיים ז' מצוות ב"נ. (ויל"פ במחבל שדקר ופצע אך לא הצליח לרצוח כי תפסוהו, ובנכרים מחשבה רעה מצטרפת למעשה, ובפרט שבא לרצוח, רק עצרוהו שלא ברצונו).
 
ובדבר דיונו על הריגת נכרי בשעת מלחמה, הנה דברים מפורשים הם בירושלמי קדושין פ"ד הי"א דבשעת מלחמה טוב שבגויים הרוג, וכ"ה במסכת סופרים פט"ו. וכ"כ הנמוק"י (ע"ז כב, א) וז"ל: "בירושלמי דקדושין מפרש הא דאמרינן טוב שבגוים הרוג, היינו בשעת מלחמה, כדכתיב הירא את דבר ד' וכו' ויקח שש מאות רכב וגו', ואף על גב דסתם גוים עובדי ע"ז ועוברין על שבע מצוות, אין מורידין אותן, דבשאר אומות כתיב והיה כל העם הנמצא בה והיו לך למס ועבדוך", עכ"ל. ועי' רמב"ם רוצח פ"ד הי"א ותוס' ע"ז כ"ו ד"ה ולא ותוד"ה איזהו, ובמכילתא וברבנו בחיי פ' בשלח בזה, וקיצרתי מאפס פנאי כעת.
 
דוש"ת המברכו בברכת הכרת טובה גדולה
 
שמואל ברוך גנוט
מח"ס משנת תפילין,שלהידקייטא, ויאמר שמואל, דבר למועד