דרישת פסוקים וביקורת המקרא

שלום לרב מיכאל,

קראתי בספר השני של הטרילוגיה בעניין ביקורת המקרא שעל אף שאתה מאוד סקפטי לגבי הכלים המתודולוגיים ומכך שהיא מושפעת מהמון הנחות יסוד – אתה בכל זאת מוכן לקבל שהתורה נכתבה לא על ידי "משה מפי הגבורה" אלא מכמה וכמה כותבים לאורך ההיסטוריה שאף בתקופות מאוחרות יותר לתורה עברו עריכות כאלו ואחרות.

עכשיו עסקת שם יותר בהקשר של היחס בין אמונה למדע ולמחקר ובאופן כללי על אמיתות התורה (ומשם לעניין של הר סיני וכו') לאור מה שאנחנו יודעים היום.

אני רוצה לשאול אבל לגבי ההלכות היוצאות מן הדרשות הכתובות בתורה. למשל הגמרא במסכת בבא קמא (תחילת פרק החובל) שלומדת מכך שגם לגבי החובל בחבירו נאמר "עין תחת עין" וגם לגבי מכה בהמה נאמר "ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש" מכך שבשתי הפסוקים מופיעה המילה "תחת" עשו גזירה שווה לכך שהחובל בחבירו חייב ממון (ולא עין ממש).

אני מבין שההנחה מאחורי הדרוש הזה ובאופן כללי לדרכי הדרש מהסוג הזה היא שיש סיבה שגם פה וגם פה מופיע המילה "תחת" וזה מהווה טריגר לדרשן לדרוש את ההלכה הזו. כמובן שיש עניין של פרשנות של הדרשן (אולי צד מוסרי שלא יהיה מצב שבני אדם מורידים אחד לשני איברים וכו') אבל בוודאי הטריגר היה שבשני המקרים מופיע המילה הזהה – וזה ממש לא במקרה.

עכשיו שתי הפסוקים שעושים עליהם את הדרש הזה – אחד מספר שמות והשני מספר ויקרא. שוב אני מניח שההנחה של הדרשן הוא שיש כותב אחד (משה מפי הגבורה נניח) שאכן "טמן" לחכמים לעתיד לבוא את הטריגר הזה לדרוש פסוקים בצורה כזו או אחרת. אבל אם ההנחה שייתכן שיש שני כותבים, שלא בהכרח ליבם שווה – אז אין באמת הרבה הצדקה לדרוש מכך שבשתי המקומות מופיעה אותה מילה שכן זה לאו דווקא נעשה ב"כוונת מכוון" . ואז לכאורה על אף שיש סמכות מהותית (כדבריך) לחכמים, הם מניחים אולי בטעות הנחות שנסתרות מביקורת המקרא. ועל כן נשאלת השאלה האם יש לקבל את אותן הלכות.

אני יודע שאתה עסקת בנושא הזה של דרשות פסוקים בצורה מאוד טובה, ואני הנחתי כאן כמה הנחות שנראות לי מוכרחות בעניין דרישת פסוקים. ועל כן אשמח לשמוע את התייחסותך במידה וההנחות עצמן לא מדויקות.