בלתי מוגבל

כבר נשאלתי זאת בעבר. הטיעון הפילוסופי כשלעצמו (כמו הראיה הקוסמולוגית או הפיזיקו-תיאולוגית) אכן מוכיח רק את קיומה של סיבה ראשונה שיש לה לפחות את היכולת לברוא יקום מורכב כמו שלנו. זהו המינימום הדרוש שאותו ניתן להוכיח אובייקטיבית, והוא מצביע על אלוהים פילוסופי שאינו מחייב בהכרח (מבחינה לוגית נוקשה) שמדובר בישות שהיא כל יכולה ובלתי מוגבלת לחלוטין.

עם זאת, לדעתי ישנה סברא פילוסופית חזקה להניח שהסיבה הראשונה היא אכן בלתי מוגבלת. אם אנו מניחים שהסיבה הראשונה היא מוגבלת, למשל שיש לה עוצמה ברמה X מסוימת, הדבר מיד טעון הסבר (על פי עקרון הטעם המספיק): למה יש לה דווקא יכולת ברמה X ולא רמה אחרת? ומי יצר אותה. כל עצם בעל מגבלות ספציפיות דורש עילה מחוצה לו שתסביר ותקבע את הגבולות הללו. מכיוון שהסיבה הראשונה, מעצם הגדרתה, עומדת בבסיס כל המציאות ואינה תלויה בדבר שקדם לה כדי להגביל אותה, המצב המתבקש והסביר הוא שהיא נעדרת מגבלות שרירותיות, כלומר היא כל יכולה ואינסופית.

מעבר לזה, הוא עצמו אומר לנו (בתנ"ך) שלא ייבצר ממנו דבר.

באשר לטענתך שהלוגיקה (ה"נמנעות") מהווה סוג של הגבלה על אלוקים, יש כאן טעות יסודית שנובעת מבלבול במושג "חוקי הלוגיקה". חוקי הלוגיקה אינם "יש" (יישות) ואינם מערכת של חוקים שמישהו חוקק, זאת בניגוד לחוקי הפיזיקה שאלוקים ברא ולכן הוא גם יכול להקפיא אותם או לחרוג מהם באמצעות נס. הלוגיקה היא פשוט הגדרת הדברים עצמם. לכן, לומר שאלוקים "כפוף" ללוגיקה זהו שימוש מושאל ומטעה לחלוטין, שכן אין שום כוח או מציאות חיצונית שכופה את עצמה עליו.

כשאני אומר שאלוקים לא יכול לברוא "משולש עגול" או "אבן שהכל יכול לא יכול להרים", אין בזה שום פגיעה בכל יכולתו. הגדרת "כל יכול" היא היכולת לעשות כל דבר שמוגדר, שאפשרי אונטולוגית, ושניתן להעלותו על הדעת. ביטויים כמו "משולש עגול" אינם מצביעים על חוסר יכולת מצדו לבצע משימה קשה, אלא הם פשוט אוסף מילים ריק ממשמעות, נונסנס מוחלט ואוקסימורון. אי אפשר לממש משהו שהמושג שלו כלל אינו קיים וכולל בתוכו סתירה פנימית. זה שאלוקים לא יכול לעשות משהו שאינו מוגדר, לא אומר שהוא מוגבל, אלא שפשוט אין שם "מה" לעשות.

תוכל לחפש באתר על חוקי הלוגיקה ועל אמונה בסתירות. יש המון דיונים על זה.