האם קיומו של מעמד הר סיני ודאי

לשאלתך האם קיומו של מעמד הר סיני הוא ודאי – התשובה היא לא. כפי שכתבתי לא פעם, אין ראיות וודאיות לשום דבר בעולם, גם לא לתיאוריות וחוקים מדעיים. גם תובנות מחיי היומיום והאמון שלנו בחושים אינם ודאיים במאה אחוז. מה שיש לנו הוא התרשמות, מסורת ושכל ישר, ובאמצעותם אנו צריכים לבחור מהי האפשרות הסבירה יותר. כשאני בוחן את סבירותו של מעמד הר סיני, אני מגיע למסקנה שהוא אכן התרחש בסבירות גבוהה מאוד, וזאת משילוב של ציפייה פילוסופית אפריורית שהאל יתגלה לברואיו, יחד עם מסורת היסטורית איתנה שמעידה על כך.

באשר לשלושת הערעורים שהעלית:

1. הטיעון שבימי קדם היה קל לשכנע אנשים במיתוסים:

רבים טוענים שהאנשים בעבר הרחוק היו פתיים וטיפשים, ולכן היה קל להחדיר להם אמונות שקריות. אני חולק על כך. הנחתי היא שאותם דורות לא היו פחות רציונליים מאיתנו, אלא רק פחות משכילים מבחינת הידע המדעי שלהם. נכון שקל להטמיע מיתוס על גיבור מרוחק או אירוע פרה-היסטורי מעורפל, אך אירוע לאומי מכונן של התגלות המונית הוא דבר שקשה להטמיע באופן מלאכותי. אם מישהו היה בא וממציא סיפור שלפיו אבותיהם של כל השומעים עמדו יחד וראו את קולות האלוהים, השומעים היו טוענים כלפיו שמעולם לא שמעו על האירוע הזה מאבותיהם, והיו מסרבים לקבל את הדברים. העובדה האמפירית היא שאין כמעט דוגמאות בהיסטוריה להטמעה של מיתוס מכונן מסוג כזה (של התגלות פומבית המונית) ששרד והתקבל על ידי עם שלם.

2. הטיעון שבסיני ניתנה רק התחייבות עקרונית ולא מצוות מסועפות:

היכן מצאת זאת אצלי? אני ממש לא טוען זאת. אני אכן טוען שרוב ההלכה שבידינו היא התפתחות ופרשנות מאוחרת. אז מה? האותנטיות אינה ת נאי למחויבות. עמדתי על כך לא פעם, ותוכל לחפש כאן.

3. מדוע מוסר בלבד אינו מספיק כיום, כפי שהיה לפני מתן תורה?

גם לפני מעמד הר סיני זה לא היה מספיק. עקרונית צריכים היו אז להסיק שבעתיד תינתן תורה. לא בטוח שבפועל הם הבינו זאת, אבל זו המסקנה הנכונה שמתחייבת. בדיוק כמו שלא ידעו אז מתמטיקה ופיזיקה, הם כמובן יכלו לטעות. יש לזכור שהקב"ה היה בקשר איתם בנבואה והוסיף להם משימות מעבר למוסר (מילה לאברהם, בניית עם וכו'). הקב"ה גם הראה להם בנבואה שבעתיד יהיה עם וכנראה שגם תהיה תורה.