הציווי על יין לאור הידע המדעי על אלכוהול
כיום קיימת הסכמה רחבה בקהילה המדעית כי משקאות אלכוהוליים, ובכלל זה יין, הם חומרים מסרטנים בבני אדם, וכי צריכתם מעלה את הסיכון למספר סוגי סרטן. לאור זאת עולה השאלה: אם אלוהים הוא כל – יודע והיה מודע לכך מראש, מדוע הוא בחר לקשור מצוות מסוימות לשתיית יין במשך אלפי שנים, במקום לבחור מראש במשקה שאינו כרוך בסיכון בריאותי כזה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
איני בקיא בנתונים, אבל אני די משוכנע שאין שום סכנה בשתייה מתונה. מי ששותה ארבע כוסות בליל סדר וכוס בקידוש לא צריך לחשוש מכלום. נסיעות באוטו מסוכנות הרבה יותר, ואכילת לחם גם לא נייטרלית. בקיצור, סנסציות ריקות.
• טור 2 – על "גזירת" קטניות, שמרנות וחילול השם
• טור 25 – על סטייה, מומחיות וערכים – תגובה למאמרו של פרופ' יורם יובל, "הם לא סוטים", מוסף שבת פ' עקב
• טור 26 – על סטייה, מומחיות וערכים – תגובה למאמרו של פרופ' יורם יובל, "הם לא סוטים", מוסף שבת פ' עקב – טור המשך
• טור 101 – על שינויים בהלכה ושאלת הסמכות
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
גם אם העלייה בסיכון קטנה, היא קיימת. לכן השאלה אינה "האם הסיכון גבוה", אלא מדוע אלוהים בחר דווקא ביין, כשאפשר היה לבחור במשקה שאינו מסרטן כלל.
גם ההשוואה לנהיגה אינה באמת עונה על השאלה. נהיגה היא פעילות שנחוצה כדי להתנייד ולנהל חיים, והסיכון שבה אינו חלק מהמצווה עצמה אלא תוצר לוואי של פעולה שיש לה צורך מעשי. לעומת זאת, אם מטרת המצווה היא סמלית או רוחנית, לכאורה לא הייתה מניעה לבחור מראש במשקה אחר שאינו כרוך בסיכון בריאותי. לכן העובדה שיש סיכונים אחרים בחיים אינה מסבירה מדוע דווקא יין נבחר.
אני מבין שזו כנראה לא כוונתך, אבל השאלה הזאת היא סתם הטרלה. איני רואה טעם להמשיך לדון.
אפשר לשתות תירוש לא אלכוהולי. אמנם הרבה סוכר…
יש מחקרים רבים שמראים שצריכה מתונה של יין טובה לבריאות (מכיל אנטיאוקסידנטים שמעלים HDL). אם יש לך מחקר שמראה שהסיכון לסרטן בצריכה מתונה: קיים, משמעותי מספיק כדי להיות שיקול בהחלטה וגדול מספיק כדי לבטל את התרומה של האנטיאוקסידנטים, ושכל זה נמצא בהסכמה מדעית רחבה – בבקשה הבא מקור. ככל הידוע לי, זה לא המצב.
כמה הבהרות עובדתיות עם מקורות:
נכון שאלכוהול יכול להעלות HDL, אבל עלייה ב-HDL כשלעצמה אינה מוכיחה תועלת בריאותית כוללת.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) קובע שאין רמת צריכת אלכוהול שהיא נטולת סיכון לסרטן, וגם צריכה נמוכה מעלה את הסיכון במידה מסוימת.
הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) מסווגת אלכוהול כמסרטן ודאי בבני אדם (Group 1), ומציינת שקיים קשר סיבתי גם בצריכה נמוכה ומתונה למספר סוגי סרטן.
WHO אף כתב במפורש שהראיות אינן תומכות בכך שהיתרונות האפשריים של שתייה קלה או מתונה למחלות לב עולים על הסיכון לסרטן עבור האדם הבודד.
אם יש מקור עדכני של גוף כמו WHO, IARC, CDC או איגוד קרדיולוגי מרכזי שקובע שהיתרון הבריאותי הכולל של שתייה מתונה עולה על הסיכון, אשמח לראות אותו.
עובדות: אלכוהול מזיק מאוד בדרכים רבות לבריאות, בכל כמות.
ביין אדום יש גם חומרים בריאים זה לא סותר את פגיעת האלכוהול פשוט יש חומרים אחרים בריאים ביין אדום אך עדיין זה לא כל כך שווה את האלכוהול.
מתנצל שאני לא יכול להגיב באריכות, אני בלי מחשב בימים הקרובים. בקצרה, למיטב ידיעתי (אינני רופא)המאמר של WHO מסביר שהתרומה למערכת הקרדיו וסקולרית אינה מבטלת את הקרצינוגניות. הוא לא מציג שקלול לפיו נזקי הסרטן תמיד עולים על כל תועלת. אני גםצלא בטוח שהוא מבחין בין יין לאלכוהול אחר.
אני לא מצליח להביא קישור, אבל חפש את המאמרים של פרופ' חיים גמליאל שכתב בדיוק על השאלה הזו, וגם בהקשר של קידוש, ומתייחס לכמה למחקרים ולמגבלותיהם.
איפה בתורה יש ציווי על שתיית יין? יש כמה דעות שיין בקידוש זה דיאורייתא אבל נראה לי שרוב הראשונים מסכימים שזה דרבנן. חוץ מזה יש עוד משהו?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer