תפילות בבתי כנסת

ועכשיו לשאלה יותר רצינית אשמח לשמוע את עצת הרב.
אני בעבר התפללתי בבית כנסת כמו שצריך אבל לאחרונה מאוד קשה לי כי אני גר בעיר של זקנים ובפרט באיזור שאני גר הוא מלא במבוגרים ואין בכלל בחורים בגיל שלי בבתי הכנסיות (חוץ מבתי כנסיות חרדים אבל הם ממש מתנכרים לכל מי שלא לבוש ומתנהג כמוהם ובמיוחד לדתיים לאומים כי כביכול אנחנו "מעוותים" את היהדות) והוא מלא בזקנים מסורתים או חרדים והפער בגילאים הוא מעל ל20 שנה לפחות ופער כזה ממש יוצר נתק לא נעים ביני לבינהם (ויש גם נתק אינטלקטואלי אם אתה שואל אותי כי הם מדברים אחד עם השני על מה הם אכלו אתמול, על אנשים ומקומות ומה הם עשו ומה הם קנו ואין בכלל שיחה עניינית שאפילו יפתח בי רצון להקשיב) ואולי זה אפילו יותר לא נעים מלהתפלל עם חברה של זרים כי אותם האנשים או מתייחסים אליך כילד בגלל פער הגיל הזה או לא מתייחסים אליך בכלל.

אני לא כזה שצריך יחס אישי יותר מדי אבל אני צריך את תחושת השייכות הזאת בבית הכנסת. כשיש ניכור כזה חזק בקבוצה אחת ובאותה הנשימה חיבור בין כל הזקנים אחד עם השני זה מרגיש כמו אלפיה ולכן אני התחלתי להתפלל יחיד כמו רוב בני גילי באיזור הזה (או שהם לא מתפללים בכלל. לא יודע).

מה דעת הרב בנושא? כשהייתי בישיבה לדוגמה היה לי ממש כיף להתפלל אבל עכשיו ונהפוכו

אז למה אתה נשאר לגור שם?

מניין לדעתי אינו חובה הלכתית אבל יש לו ערך עצמי וגם לגיבוש הדתי שלך. מציע לך לשקול לעבור למקום אחר.

אני עדיין גר עם ההורים. בקושי סיימתי צבא לפני חודשיים. אין לי בסיס כלכלי. אולי בעתיד בעז"ה